אוצר המנהגים והמסורות לקהילות תאפילאלת וסג'למאסא-מאיר נזרי

 אוצר-המנהגים-קהילות-תאפילאלת.

 

ח. הקריאה בתודה, עליית מוסיפים ומיום חומש

1 . החזן קורא את הפרשה, והעולה לתורה שותק ואינו קורא בלחש.

אם העולה יודע לקרוא, הוא רשאי לקרוא את הקטע שלו כולו.

גם קטן שלא הגיע לגיל בר מצווה עולה למניין שבעה ולמפטיר וקורא בתורה.

באירועי שמחה, כגון מילה וחתן, מרבים בעולים של מוסיף לאחר שישי, וקוראים פסוקים אחרונים של סוף שישי וחוזרים עליהם בכל עלייה.

נהגו לקרוא פעמיים בשני נוסחים של טעמי המקרא את הפסוק ׳ויהי בשכן ישראל… וישמע ישראל׳(בראשית לה, כב).

נוהגים לקרוא ראשון של פרשת בראשית עד ׳אשר ברא אלהים לעשות׳.

לאחר סיום חומש אחד מחמשת חומשי תורה הקהל אומר בישיבה את הפסוק ביחד ובקול רם: ׳חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה״.

ט. ההפטרה

בכל קהילות תאפילאלת אין אומרים את הפזמון ׳קדושת שבת כתקנת עזרא׳ המושר לפני המפטיר בערי מרוקו.

אחרי ברכה ראשונה שלפני ההפטרה הקהל חוזר על המילה ׳באמת׳ אחרי ׳הנאמרים באמת׳.

אין נוהגים שאחד מברך ברכות ההפטרה ואחר קורא את ההפטרה, אלא המברך הוא הקורא.

נוהגים שהמפטיר קורא לפני ההפטרה את הפסוק ׳וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ, וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ; לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ, וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי-אָתָּה. ישעיה נא, טז) בטעמי ההפטרה.

כל הקהל קורא את הפסוק האחרון של ההפטרה והמפטיר חוזר עליו, ומיד אחריו המפטיר אומר את הפסוק ׳גאלנו ה׳ צבאות שמו קדוש ישראל׳(שם מז, ה).

את ההפטרה קוראים מתוך חומש, ולא מתוך ספר קלף של הפטרות.

רק המפטיר קורא את ההפטרה, ואין הפטרה שהקהל קורא או מסייע לקריאתה.

בקהילות תאפילאלת יש שלושה נוסחי נעימות להפטרה: נעימה לשבת המשותפת לשאר קהילות מרוקו, נעימה ייחודית לימים טובים ונעימה ל׳תלתא דפורענותא׳, שהיא הלחן של איכה.

י. לוח ההפטרות בתאפילאלת

מבוא

לוח ההפטרות של קהילות תאפילאלת חופף את לוח ההפטרות של ג׳רבא המופיע ב׳ברית כהונה׳ לר׳ משה הכהן.,

כשהפרשיות מחוברות קוראים את ההפטרה של הפרשה השנייה.

הפטרה של ׳תלתא דפורענותא׳ אינה נדחית מפני הפטרה של ראש חודש. לפיכך קוראים את ההפטרה של ׳תלתא דפורענותא/ ואחריה פסוק ראשון ואחרון של הפטרת ראש חודש.

הפטרה של ׳שבע דנחמתא׳ אינה נדחית מפני הפטרה של ראש חודש. לפיכך קוראים את ההפטרה של ׳שבע דנחמתא/ ואחריה פסוק ראשון ואחרון של הפטרת ראש חודש.

יא. נוסח ׳מי שברך׳ לעולה, לקהל ולמלך

נוהגים לומר ׳מי שברך׳ כל שבת רק בעליות לספר תורה. החזן מברך את העולה, והלה מתנדב סכום מסוים ׳ביד המברך׳.

שאר המצוות נמכרות כאמור אחת לשישה חודשים, לפני פסח ולפני ראש השנה, ואז מברכים את כל מי שזכה בכל מצווה.192

ראה נהגו העם, עט׳ לה סעיף כב. בקהילות תאפילאלת לא התנדבו לבית הכנסת, ומימון ההוצאות נעשה על ידי ההכנסה של מכירת המצוות פעמיים בשנה(מפי אדוני אבי).

נוסח היסוד של ׳מי שברך׳ לעולה הוא ׳מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה אלישע הנביא ואליהו הנביא הוא יברך את השם הטוב פלוני ה׳ ישמרהו ויחיהו ומכל צרה ונזק יצילהו ויכללו בו הברכות כולם וכן יהי רצון ונאמר אמן׳.

תוספות ל׳מי שברך׳:

אם העולה רווק: ׳ויזכהו לחופתו ולשמחתו בחיי אביו ואמו וקרוביו ומדעיו׳.

אם הוא תלמיד: ׳מי שברך… הוא יברך את התלמיד הנעים׳.

אם אין לו בנים: ׳ויפקדהו האל בבנים זכרים׳.

אם יש לו רק בן אחד: ׳וישמור לו בנו חמודו׳.

אם יש לו בנים: ׳וישמור לו בניו הנעימים ויוסיף לו עוד אחרים׳.

במועדים: ׳ויזכהו לרגלים ולמועדים הבאים עלינו לטובה ונאמר אמך.

בראש השנה: ׳ויכתבהו האל בספר חיים טובים׳.

ביום כיפור: ׳ויכתבהו ויחתמהו האל בספר חיים טובים׳.

  1. נוסח ׳מי שברך׳ לקהל. נוסח זה הוא מפי אדוני אבי ומפי ר׳ יצחק ב״ר מכלוף שטרית מנצרת:

יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקב״ה מי שברך אבותינו הקדושים והטהורים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן, דוד ושלמה, וכל הקהל הקדוש הזה הוא יברך וישמור וינצור ויעזור וישזיב את כל הקהל הקדוש הזה. גדולים וקטנים. אתון ונשיכון ובניכון וטפליכון (ותלמידיכון=נוסח בבא צאלי) וכל מה דילכון. מלכא דעלמא יברך יתכון, וישמע בקל צלותכון. תתפרקון ותשתזבון מכל צרה ועקתא. ויהא מימרא דה׳ בסעדכון ויגן בעדכם, ויפרוש סוכת שלומו עליכם, ויטע בינינו וביניכם אהבה ואחוה חדוה שלום ורעות ויסלק שנאת חינם מביניכם ויאמר די לצרותיכם, ויזמין פרנסתכם, וישלח רפואה למחלתכם, ויחיש לגאלכם, ויסמוך נפילתכם, ויבטל מעליכם כל גזרות קשות ורעות, וישלח רפואה למחלתכם. (בחורף: ויעננו האל בגשמי רצון ברכה ונדבה) ויקיים ה׳ מקרא שכתוב ה׳ אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דיבר לכם (בשבת שובה: ויכתבכם האל בספר חיים טובים) וכן יהי רצון ונאמר אמן.

נוסח הברכה למלך

על היחס החיובי של מלכי מרוקו לקהילות היהודיות שבתוכה ועל הקשרים בין בית המלוכה לקהילה היהודית, במיוחד המלכים האחרונים של השושלת העלאוית, כולל המלך מוחמד השישי הנוכחי, אביו חסן השני, סבו מוחמד החמישי וסבא רבה שלו מולאי יוסף, נכתבה סקירה בכרך הקודם. זהו הרקע להבנת ההקפדה בבתי הכנסת בכל מרוקו לברך את המלך, במיוחד בליל כיפור.

בתקופת כהונתו של ר׳ מאיר אביחצירא, מרא דאתרא דארפוד, פרסם ר׳ מאיר במכתב שהופץ בכל בתי הכנסת (של כל קהילות תאפילאלת) לומר את נוסח ׳הנותן תשועה למלכים׳ עבור מלך מרוקו מוחמד החמישי. להלן נוסח המכתב:

הנותן תשועה למלכים וממשלה לנסיכים, ומלכותו מלכות כל עולמים. הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה, הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה, הוא יברך וישמור וינצור ויעזור וירומם ויגדל וינשא למעלה את אדוננו המלך, סידי מוחמד בן יוסף, ירום הודו. מלך מלכי המלכים ברחמיו יחיהו וישמרהו, ומכל צרה ויגון ונזק יצילהו. מלך מלכי המלכים ברחמיו ירום ויגביה כוכב מערכתו, ויאריך ימים על ממלכתו. מלך מלכי המלכים ברחמיו יתן בלבו ובלב יועציו ושריו רחמנות לעשות טובה עמנו. בימיו ובימינו תושע יהודה, וישראל ישכן לבטח, ובא לציון גואל, וכן יהי רצון ונאמר אמן.

אוצר המנהגים והמסורות לקהילות תאפילאלת וסג'למאסא-מאיר נזרי-עמ' 92

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

מאי 2020
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  
רשימת הנושאים באתר