ארכיון יומי: 4 באוקטובר 2013


ש"ס דליטא – יעקב לופו-ההשתלטות הליטאית על בני תורה ממרוקו

ש"ס דליטא –ההשתלטות הליטאית על בני תורה ממרוקו – יעקב לופו

הוצאת הקיבוץ המאוחד

רבים בישראל מזהים את ש׳יס כתופעה חדשה, תוצר של משבר עדתי ומחאה נגד זרמים חרדים אשכנזים, דתיים לאומיים, וחברה אשכנזית חילונית ועויינת. אולם הסבר זה הוא חלקי בלבד. מקורותיה של ש״ס עמוקים ושזורים בתהליך של השתלמות האסכולה הליטאית על שס דליטאעולם התורה של מרוקו, כבר מ-1912, עם כיבוש מרוקו על ידי הצרפתים.

א. האולטרה אורתודוקסיה במאבק מול ״אליאנס״

יש לראות את חדירת ההשפעה הליטאית למרוקו בתחילת המאה ה־20 בהקשר הרחב של המאבק הכולל שניהלה היהדות החרדית נגד ״אויבי היהדות״. בתוך ההגדרה ״אויבי היהדות״ מצויה גם ״אליאנס״, חלוצת המודרניזציה היהודית בצפון אפריקה ומחלוצות החינוך המודרני בארץ־ישראל וב״יישוב הישן״. המפגש של יהודי מרוקו עם המודרניזציה נערך תחת חסותה של צרפת הקולוניאלית ותחת כנפיה של התרבות הצרפתית, שראתה את עצמה בעת ההיא כציוויליזציה המתקדמת ביותר ביקום. סוכנת התרבות הצרפתית בקרב היהודים היתה חברת ״אליאנס״.

רשת ״אליאנס״ הוקמה על ידי יהודים צרפתים בפאריז בשנת 1860. מטרתה המוצהרת היתה לשפר את מצב היהודים בעולם באמצעות עזרה פוליטית, תרבותית וכלכלית. היהודים בצפון אפריקה לא נשארו אדישים ל״קסמיו של המערב״ והגיבו בחיוב רב לסיוע יהודי צרפת התרבותיים. גולת הכותרת של שליחות תרבותית זו היתה הקמת רשת בתי ספר ומוסדות חינוך בכל הפזורה היהודית בארצות האסלאם ואגן הים התיכון. סגל ההוראה של ״אליאנס״ דבק במשימתו בקנאות, והשליחות להפצת תרבות צרפת הפכה למעין פולחן. בית הספר הראשון של ״אליאנס״ בצפון אפריקה נפתח במרוקו בעיר תיטואן ב־1862, כשנתיים לאחר הקמת החברה. עוד לפני כינון הפרוטקטורט (1912) פתחה ״אליאנס״ עשרים וחמישה בתי ספר בשלוש־עשרה נקודות יישוב, ולאחר כינונו נפתחו עוד עשרים ואחד בתי ספר בתשע־עשרה נקודות יישוב נוספות. בשיאה היתה רשת ״אליאנס״ פרושה בשלושים ושניים יישובים במרוקו כשבבעלותה פעלו ארבעים ושישה בתי ספר.

מאז ש״אליאנס״ החלה את פעילותה החינוכית במרוקו נוצר קונפליקט בינה, כמטפחת החינוך האירופאי המודרני, לבין מטפחי החינוך היהודי המסורתי. הקונפליקט שהיה מובן בנסיבות ההיסטוריות והתרבותיות ששררו בקהילה היהודית במרוקו, קיבל תפנית והקצנה לאחר שהרב זאב הלפרין התיישב בה. הקונפליקט באופיו החדש נמשך לאורך כל המאה ה־20 עד ימינו, ולמעשה לא הסתיים גם לאחר היציאה הגדולה של יהודי צפון אפריקה מארצותיהם. לטעמם של החרדים ״אליאנס״ כרוכה עד היום בעבותות היסטוריים עם מה שהם מכנים ״אוייבי היהדות״, והיא משמשת נושא שרבנים שואבים ממנו דוגמאות ל״נזקים״ שנגרמו ליהדות הספרדית. הקונפליקט ההיסטורי היה בלתי נמנע מעצם מטרותיה הכוללניות של ״אליאנס״, אשר שאפה ליצור שינוי מהותי בחברה היהודית המסורתית, כשמולה עמדו מטפחי החינוך היהודי הדתי הלוחמני ושמרו בכל מחיר על הקיים.

הערת המחבר : ראו להלן בפרק הרביעי את התבטאותו של הרב שך לגבי אי בשלותם של יהודים ספרדים להנהגה. יש לציין שלא כל מטפחי החינוך המסורתי ראו ב״אליאנס״ אויב וכמי שגרמה נזק ליהודים ממוצא ספרדי. הרב יעקב משה טולדנו, כותב דברי שבח ל״אליאנס״ בספרו(תשמ״ט),נר המערב – תולדות ישראל במרוקו. ירושלים: הספריה הספרדית. עמי רפ״ח.

״אליאנס״ ביקשה להקנות בקהילות היהודיות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון השכלה באמצעות רשת בתי ספר. מפעילי בתי הספר התכוונו לחרוג ממשימת ההוראה כבלעדית וחתרו להפצת ערכי הציוויליזציה המערבית כפי שנתפסו באידיאולוגיות של האמנציפציה. כך ניסחה ״אליאנס״ את מטרותיה: ״משיהפוך היהודי לאיש המערב ולבן תרבות, יהיה לאזרח הגון וישר של הארץ שבה הוא חי. המודל הוא היהודי המשוחרר המודרני של אירופה המערבית״.

לחברת ״אליאנס״ לא היו ספקות לגבי עליונות התרבות המערבית בכל שטחי החיים. הנחלת תרבות זו היתה לתפיסתה הדרך לקדמה והאמצעי היחיד לרגנרציה של היהודי המזרחי ה״מנוון״. קריאת תיגר זו על היהודי ״המזרחי המנוון״ היא גם קריאת תיגר על החברה המסורתית ודרך החינוך שלה.

״אליאנס״ ביקשה באופן מוצהר, למצוא לפי הבנתה את שביל הזהב בין תביעות החיים המודרניים לבין התחשבות במסורת העתיקה. אולם עצם הרגנרציה שביקשה לחולל התבססה על ביקורת קשה של החברה המסורתית, על האמונות הטפלות שדבקו ביהודים המקומיים ובקנאותם החשוכה של הרבנים. בין המורים של ״אליאנס״ לבין הרבנים שררה יריבות על עיצוב נפש הדורות הבאים כאשר כל צד מאמץ לו אידיאולוגיה שונה לחלוטין.

ברית מס 30 – כי"ח – אליאנס

גיליון " ברית " בעריכתו של מר אשר כנפו הקדישה את החוברת מספר 30 – קיץ תשע"א לכבוד 150 שנה לאליאנס – כל ישראל חברים.

בגיליון זה בן  למעלה משלוש מאות עמודים, כוללת בתוכה מאמרים בעברית וחלק נכבד ומכובד גם בשפה הצרפתית. המידע הינו יקר אשר כנפוערך כפי שניווכח להלן.

בהזדמנות זו רוצה אני להודות לאיש היקר הזה מר אשר כנפו על פועלו למען הקהילה כולה ותרומתו הכבירה בהבאה, ריכוז והפצה של נושאים מעניינים אודות העדה הברוכה שלנו. 

"Ecole du greffier" המסגרת החינוכית הצרפתית הראשונה בוואזן.

המסגרת החינוכית הצרפתית הראשונה שפעלה בוואזן הוקמה בתחילת המאה העשרים. בית ־ספר נקרא בפי בני הקהילה "סקואלה דל גריפה" "Ecole du greffier". בית ספר זה שירת בעיקר את בניה של האריסטוקרטיה המוסלמית המקומית. בני השורפה ובני המושלים של היישובים בגיארב שהוו חלק ממערך הממשל והאדמינסטרציה של הממלכה השריפית (המחזן), שהחזיקו דירות פאר בוואזן.

בית הספר נוסד על ידי מזכיר בית המשפט הצרפתי העירוני באוראן שבאלגייריה, שהיה חסיד של הזאוויאה של וואזן והתיישב בוואזן מטעמים דתיים. בית הספר פעל כמתכונת פרטית. הלימודים בו היו כרוכים בתשלום שכר לימוד. מספר התלמידים היהודים שלמדו בו היה מועט.

הגם שבקהילה התגוררו במאה הי״ט סוחרים מתטוואן וטנג׳יר בוגרי אליאנס, שהפעילו רשת דואר ספרדית וצרפתית בין ערי המדף הצפוני של מרוקו או כסוכנים של פירמות אירופיות אשר ניהלו אורח-חיים אירופי, ברמה הקהילתית בית הספר "דל גרפה" העניק לקהילה היהודית הזדמנות להכשיר קדר של משכילים מבני המקום דוברי צרפתית לפני בוא הצרפתים. בית ספר זה, הווה עבור תלמידיו שער לתרבות האירופית.

 בזכותו נמצאו לקהילה בימי הפרוטקטורה הראשונים, נציגים כדי להידבר עם נציגי השליט החדש. בנסיבות ההיסטוריות ההן כאשר הצבא הצרפתי נכנס לוואזן בעוד שבטי ההר מסביב מוסיפים לגלות התנגדות צבאית, לכישוריהם הלשוניים ״התרבותיים היה תפקיד קריטי בהצלחת המפגש, בניית האימון והנחת היסודות לשיתוף פעולה בין הקהילה היהודית ובין הפיקוד הצבאי הצרפתי.

 עם כניסת הצרפתים באוקטובר 1920 שימשו בוגריו כמתורגמנים, כמביאים ומוציאים וכמתווכים בין ההנהגה היהודית המסורתית לממשל הצרפתי. מצד שני, בית ספר "דל גרפה" שימר את ההבדלים המעמדיים הפנים קהילתיים ואף הגדיל את הפער בין המשפחות חסרות האמצעים ובין המשפחות העשירות, שיכלו להרשות לעצמן להעניק לילדיהן חינוך צרפתי פרטי.

Il etait une fois le Maroc Temoignage du passe judeo-marocain David Bensoussan

 

Il etait une fois le Maroc

david bensoussanTemoignage du passe judeo-marocain

David Bensoussan

 Ils ont restaure les habous et organise leur administration et ils continuent d'avancer resolument dans cette direction. Les echanges qu'il rapporta demontrent sa grande ouverture d'esprit, bien qu'il fut conscient des embuches potentielles de la modernite. Ainsi, ses interlocuteurs parlerent d'adopter le curriculum des sciences, mais

 dans leurs ecoles, ils se sont attaches a eviter les questions rationnelles ou les elements des sciences naturelles qui touchent aux croyances, dans la mesure ou celles-ci n'ont pas une grande importance du point de vue du progres actuel, qui repose d'abord sur la pratique et parce qu'ils craignent la corruption des croyances des enfants, ne disposant pas encore de livres expurges de tout ce qui est susceptible de corrompre lesdites croyances. Le souvenir de ce reformiste convaincu fut totalement ignore par les nationalistes apres l'independance du Maroc, qui se complaisaient a decrire le Protectorat uniquement par ses carences.

LA REDEMPTION DES CAPTIFS

La piraterie barbaresque en Mediterranee remonte loin dans le temps

De fait, la piraterie a marque profondement la perception que les Europeens se firent des pays au Sud de la Mediterranee et des Maures, notamment en raison des conditions de captivite horrifiantes relatees par ceux qui eurent la chance d'etre rachetes. La dure condition d'esclavage de marins europeens fut connue en Europe lorsque le vaisseau Le Jesus fut bombarde par les Ottomans a Tripoli car le capitaine Hellier avait ose donner l'abri a un esclave italien du nom de Patrone Norado. Le capitaine fut emprisonne et condamne a mort, abjura pour la foi mahometane, ce qui ne lui donna que le droit de mourir dans la vraie foi.

Le reste de l'equipage fut condamne aux galeres enchaines par groupes de trois, ils furent soumis au traitement de coups de fouet incessants.

Entre les expeditions, ils furent soumis a la corvee des carrieres et durent ramener des pousses de bois a la ville de Tripoli. Ce ne fut que sur intervention de la reine Elizabeth aupres de la Sublime Porte que l'equipage obtint sa liberation en 1584.

Ce fut le premier incident d'une serie d'autres qui suivirent des siecles durant. Deja au XVIe siecle en Algerie, les freres Barberousse passerent du statut de corsaires au rang de chefs d'Etat lorsque la ville d'Alger et le royaume de Tlemcen firent appel a eux pour repousser les Espagnols. Malgre cela, ils demeurerent tres impopulaires. Ils demanderent au sultan ottoman son appui et c'est ainsi que les Ottomans parvinrent a prendre le controle de l'Algerie et que debuta la Regence d'Alger par la Sublime Porte.

En 1553  peu apres l'avenement de la dynastie saadienne au Maroc, un emir de la dynastie wattaside rrecedente fit appel aux Ottomans pour prendre la ville de Fes. Elle fut reprise par les Saadiens apres un siege de neuf mois. L'Empire ottoman ne s'etendit plus au-dela de l'Algerie.

Precisons que la piraterie se faisait dans les deux sens, les corsaires europeens s'adonnant egalement au piratage. La piraterie fut pratiquee en Mediterranee et en Atlantique. Elle joua un role considerable en regard des rapports entre les pays europeens et le Maghreb.

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
אוקטובר 2013
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

רשימת הנושאים באתר