ארכיון יומי: 5 באוקטובר 2013


סוד הפמוט-צאצאי אנו.ספ- ופורט-ב. כרמי

בתיה כרמי

סוד הפמוט

צאצאי האנוסים בספרד ובפורטוגל מחפשים את זהותם היהודית.

הפרקים שלפניכם, הם לקט ראיונות עם אנשים שחקרו ונפגשו עם צאצאי האנוסים מספרד ומפורטוגל. דיווחיהם מגלים מנהגים מיוחדים, המאפיינים את האנוסים. התמונות האותנטיות, מגלות מעבר מחיי רוח-יהודיים עשירים, לקיום מצוות יהדות בסיסיות במסתרים.

הפרקים נכתבו בתמציתיות, כך שכל קורא יבין, מה היה לפני הגירוש ומה היו השלכות הגירוש והאינקוויזיציה ולסיכום – סגירת המעגל והתחדשות החיים היהודיים בספרד כיום.

הטלאי הצהוב בספרד

הארץ הראשונה, שדרשה מיהודים להצמיד לבגדיהם טלאי צהוב, הייתה ספרד.

גלי יפמן, היא מורה לצרפתית העוסקת להנאתה ביצירת דגמי שמלות מימי-הביניים.

במסגרת כנס בינלאומי לשירת ספרד, שנערך באוניברסיטת בר-אילן, הוצגה גם תערוכת הבובות של גלי יפמן. בין היתר הוצגה בתערוכתה, בובה בגלימה שחורה. את הבובה יצרה, לאחר שמצאה בספרי ההיסטוריה, שבשנת 1412 הוציאה כנסיית העיר וידוליד שבספרד, צו המורה לכל היהודים והמוסלמים, להתעטף בגלימה שחורה שעליה עיגול צהוב.

גלי יפמן, איננה בטוחה שאכן הצו קויים. שכן, כשהוסיפה לחקור, התברר לה עוד, שבשנת 1432 הוציאו רבני העיר וידוליד בקשה שהופנתה אל הנשים. הרבנים ביקשו, שהנשים לא תלבשנה בגדים עם קישוטי קטיפה ותכשיטים, כדי שלא למשוך את תשומת לב הנוצרים לעושרן ובכך לעודד אנטישמיות.

על דעת המקום ועל דעת הקהל בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה

אנו מתירין להתפלל עם העבריינים.

זהו קטע הפתיחה לתפילת ״כל נדרי״ הנאמרת בערב יום הכיפורים. סוברים שהפתיחה הזאת חוברה בתקופת האנוסים בספרד, שביום הכיפורים נאספו לתפילה בציבור במרתפים, מפחד בלשי האינקוויזיציה ותוך סיכון עצמי.

במשך כל השנה הם חיו כלפי חוץ כנוצרים ולכן נתחברה תפילה המתירה להתפלל עם העבריינים.

גם את המנגינה המסורתית המרגשת של תפילת ״כל נדרי״ מייחסים ליהדות ספרד.

הגורם לאניסות

הגחלת היהודית לעולם לוחשת. הפרקים הבאים מביאים זאת לביטוי. מעגל שנות קיום חיים יהודיים בספרד, מתחיל עוד בתקופה הרומית, עובר דרך תקופת החיים היהודיים התוססים בספרד, שנות הפריחה הרוחנית, הכלכלית והחברתית של יהודי ספרד, תקופת ״תור-הזהב״.

זוהי תקופת חיי תרבות ורוח, שמור

בתיה כרמי

בתיה כרמי

שתם מלווה בגאווה רבה ויצירות ענקי הרוח מתקופה זו שמורים עמנו.

לפני 100 שנה, ביקש דוד ילין, שיקימו את בית-הספרים הלאומי בירושלים, כזכר לגירוש ספרד וכסמל להתחדשות הספרות בארץ-ישראל.

הוא רצה שהקורא יתלהב משירת ספרד והעמידה כמודל למשורר המודרני. כך הוקם בית-הספרים הלאומי בירושלים.

כולנו מכירים את כתבי הרמב״ם, את פיוטי המשוררים הגדולים כמו-רבי שלמה אבן גבירול, משה אבן עזרא, ורבי יהודה הלוי, עם שירו המרגש – ״ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך״ שיר, המביא לביטוי את רגשות האומה כולה, בכיסופיה לציון וספר הכוזרי שכתב, כדי להגן על הדת היהודית המושפלת.

מפרשי המקרא, שאת פירושיהם נמצא במקראות הגדולות, כמו פירוש אבן עזרא, פירוש הרמב״ן פירוש הרד״ק ופירוש אברבנאל .

המעגל עובר דרך תקופות, בהן נערכו ויכוחים פומביים בין נוצרים ויהודים. מטרת הנוצרים בוויכוחים הייתה, לערוך השוואה בין שתי הדתות ולהוכיח את צדקת הנצרות.

היו ויכוחים שנמשכו ימים אחדים, כמו ויכוח הרמב״ן בברצלונה, או ויכוח שנערך בטורטוסה ונמשך כשנתיים.

הכנסייה השתדלה מאוד להכניס את היהודים תחת כנפיה. כשהדת הקתולית הפכה לשלטת בספרד, השתנה מצבם של היהודים לרעה.

בשנת 1492 הוצא נגדם צו גירוש ע״י המלך פרדינאנד והמלכה איזבלה.

שני מנהיגים יהודים, דון יצחק אברבנאל ואברהם שניאור, ניסו לבטל את הגזירה, אבל המלך חתם על צו הגירוש. כ-200,000 איש גורשו. רבים מהם טבעו בים בבריחתם, חלקם ביקשו מקלט במקום הקרוב ביותר – בפורטוגל. אבל גם שם, הוצא נגדם בשנת 1496 צו גירוש, שהוחלף בצו המרת הדת. ליהודים שרצו להישאר בספרד, ניתנה האפשרות להישאר, אבל בתנאי שימירו את דתם. מי שהמיר את דתו, היה נתון להשגחת האינקוויזיציה. מוסד הכנסייה, ששלח בלשים כדי לבדוק, אם אכן מקיימים את הדת הנוצרית.

תקופת האינקוויזיציה, שנמשכה כ-300 שנה, הולידה את האניסות. יהודים, שכלפי חוץ – המירו את דתם ונקראו – ״נוצרים חדשים״ אך שמרו על יסודות מנהגי ומצוות היהדות בסתר. מי שנתפס ע״י האינקוויזיציה והואשם בשמירת מנהגי יהדות, נחקר, עונה בעינויים אכזריים ונענש בעונש האכזרי של העלאה על המוקד. אבל, בסופו של דבר מתברר, שהגחלת היהודית המשיכה ללחוש ולו גם בסתר.

האנוסים שמרו על יסודות היהדות בחדרי חדרים ובמרתפים.

קריאה בתורה ובהפטרות לפי נוסח יהודי מרוקו

מגילת אסתר לצפייה בנוסח מרוקו חלק א'-החזן דויד אוטמזגין

קהלת צפרו – רבי דוד עובדיה ז"ל

 קהלת צפרו – רבי דוד עובדיה ז"ל

ברור שהרב היה צריך להיות מוסמך להוראה על ידי רבותיו. היו מרבני צפרו אשר בנוסף על מינויים מיחידי ורבני קהלם, קיבלו מינוי גם מדייני ורבני פאס, שצפרו ראתה את עצמה כפופה לה. איננו יודעים אם ינויו של רב על ידי הקהל הצריך אישור שר העיר או המלך או לא.

מאידך אנו יודעים שהמלך היה מטיל על דיין שנראה בעיניו לדון במקרה שהוא הפנה אליו, לפעמים הרב מינה דיינים לידו בדרך כלל מבין תלמידיו.

תעודה מספר 19

רבי דוד עובדיה

רבי דוד עובדיה

בה"ו

אבי אבי רכב ישראלממנו יתד ממנו פנה,דיינא ונחית לעומקא דדינא, גלי עמיקתא ומסתרתא. מתון ומסיק שמעתתא אליבא דהלכתא, אבן הראשה, אב החכמה ומקור הוראה ומעין הקדושה….הרב הגדול מורנו ורבינוהחכם החשוב הדיין המצויין והכולל כמוהר"ר משיח נר"ו יאיר ויזהיר אמן כן יהי רצון.

תקפיד הרב.

תפקידו העיקרי של הרב הוא המשפט : הרב הוא קודם כל דיין ועליו לדון בין איש לרעהו ובין איש לאשתו הן בדיני ממונות והן בדיני איסור והיתר. יצויין כי בענייני איסור והיתר, כלומר בדיני שחיטה וטרפות וכיוצא, כל חכם רשום מחכמי העיר רשאי להתיר ולאסור להכשיר ולהטריף, ואין זהב כל יתרון לרב הדיין.

אבל במשפט, רק הרב הדיין הוא הפוסק והמכריע. רבנים אחרים יכלו אומנם להתערב בעניין העומד לדיון ולחוות דעתם בפסקי דינים, אך להלכה בלבד, כעורכי הדיינים. למעשה מחייב רק פסק דינו של הדיין.

בעיר כמו צפרו היה זנן רב רק דיין יחיד, דיין יחידי הינו תופעה מצויה בקבה במרוקו בזמן ההוא, ואפילו ערים גדולות כפאס ותיטואן היו זמנים שהיה בהם דיין יחיד, רק מימי רבי שאול אביטבול ואילך מינו בצפרו בית דין של שלושה.

 תעודה מספר, 54

ב"הו התקס"א

העמודים והמכונות יכין ובוע'ז אשר הבית בית ישראל נשען עליהם, שרפי קדש וארלי טוהר, טהורי לב יראה להם וגובה להם, עטרות ויעזר, עירין קדישין מן שמייא יהבו לן קדשוים אשר בארץ המה חכמה ומדע נובעות כליותיהם, מאורי אור, המאירים לארץ ולדרים מאירים ומזהירים כזוהר הרקיע.

וכשמש דמות פניהם ה"ה בי דינא רבה בית דין הצדק מחזיקי כל בדק רבני פאס ישצ"ו ובראשם המאור הגדול מופלא שבסנהדרין חרש ומסגר, מופת דורנו ועטרת ראשינו כמוהר"ר שאול סירירו נר"ו וכמה"ר רפאל אבן צור יזייא אמן כן יהי רצון.

אחרי דרישת שלון מכבוד כתר תורתו ידרשהו אלוה ממעל, אותותינו אלה יביעו ידברו לפני מעלת כבוד תורתו כי נהנ חרדתם אלינו את כל החרדה  הזאת בשני כתובים הבאים כאחד, שהביא בידו כבו הרב שאול אביטבול.

א' אומרת שינהג בו כבוד מורינ הרב שלמה אביטבול ויהיה סק למשמעתו, וא' אומרת שהסכמתם על כבטד הרב הגדול רבי יהודה אלבאז חתנו לדון ולהורות וראינו אחרי רואינו שאין זו תקנה אל קלקלה ואדרבא נפקא מינא חורבא שאתם יודעים את האיש ואת שיחו שכל מגמתו היא לקלקל את השורות ולעוות את המקראות לשום את העקום למישור ואת הפשוט כפוף כדי להתגאות ולומר דידן נצח ולרדות אותנו בתוך ביתינו.

והן בעודנו יחידי בלתי בן זוג רק רע כל היום מחייב את הזכאי ומזכה את החייב עד שכמעט נעשית התורה פלסתר, וכשתי תורו ולא ישוב מפני כל ישוב מפני כל שאין חכמי ישראל לפניו כקליפת השום, ולולא ה' הותר לנו שריד. ה"ה החכם השלם הדיין המצויין כבוד מורינו הרב שלמה אביטבול נר"ו שניצב כנגדו להציל עשוק מיד עושקו ולהעמיד דת המעוז לבל תהיה האמת נעדרת.

כמעט כסדום היינו וכו…הגם שאין לא הנאה מהנאות העיר וכי יהיה לו דבר קשה יביאוהו לפני מעת כבוד תורתו וכל אשר תאמרו כי הוא זה מקובל ומרוצה בסבר פני יפות לאפוקי כבוד הרב שאול ישוה אביטבול כי יבוא אליו דבר מכבוד כתר תורתו שיניו יחרוק ונמס ופיו ידבר גדולות לאמר אני ואפסי עוד

מחרף ומגדף המערכו אלוהים. כידוע לפני כבוד כתר תורתו וכמו שכתוב וקל וחומר לעתכזאת ויתרבו המחלוקות בישראל, ויתעקלו הדינים ויוסב אחור משפט, לכן ובכן לכם תלויות עינינו שתתקנונו בעצה טובה מלפניכם לדעת מה יעשה ישראל ולא תהיה זאת לפוקה ולמכשול.

שתשאר עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה ואיש לאוהליו ישראל ואליכם המצוה הזאת להפיר עצתו ולקלקל מחשבתו אשר חשב על היהודים להומם ולאבדם ואם תחריש תחרישו בעת הזאת ריוות והצלה יעמוד ליהודים וכו……

כי יבחר אלוהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורומח דנקטי גירא בידייהו לקפח שוקייהו דמעות הדין בעליתריסין על חד תרי או על חד תלית ושפטו את העםצ בכל עת ונראה מה יהיו חלומותיו, גם בעינינו יפלא על מעלת כבוד תורתו שהבטחתם להנגיד המעולה הרב אהרן הכהן שתקרעות אותה האגרת ליב קרעים והן עתה הביאה בידו כבוד הרב שאול ישועה אביטבול ומחזרה על הגרנות אחופיו ומיודעיו ואחוזת מרעיו שש ומתפאר בגוונין שלו

לאמר הביטו וראו כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי אכזאת וכזאת עשיתי למעת כבוד תורתו החיים והשלם מאדון השלם ומחותמיםפה לכבוד שמים ולכבוד תורתו הקדושה שסימן על מי עשה ה' ככה לארץ הזאת וכו… באלול המרוצה שנת תקס"א לפ"ק

יוסף א"א יהודע אבן סכרי סלט"א – אליהו משה הכהן – מאיר א"א יחייא נ"ע צבע בי"ט.

הן עוד שמעתי ממגידי אמת כי מעלת כבוד תורתו שמעי מהמסכסך שאני חס ושלום הטחתי דברים כנגדו, והאמינו לדברו חלילה לי מעשות זאת כי איך אעשה את הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוהים, ואדרבא אנו הוא שקנאתי לכבודם כשחרף וגדף בכם איש נבזה צעיר קומה באדר תקס"א בידיעת כהרר"י אשריקי שהיה מצוי באותו מעמד למען התורה הקדושה.

שתשאלוהו ויאמר את האמת ואדרבא בעלת דברים דידי היא שהטיחה דברים נגד מעלת כבוד תורתו קרובתו של הרב שאול ישועה אביטבול ואני הטחתי נגד כבוד הרב שאול ישועה אביטבול עוסרה המחזיק בידה ואמר לה דבריו מהבל ימעטו אדרכם ארמסכם בחמתי, ותו לא מידי והאלוהים יבקש את נרדף.

סוף תעודה מספר 54. 

اسرائيل بالعربية – اليهود في المغرب

اربعون عاما على عدوانهم … وبقيت اسرائيل

Posted: 04 Oct 2013 02:20 AM PDT

في السادس من تشرين الاول / اكتوبر عام ١٩٧٣، قام الجيشان السوري والمصري بمهاجمة سيادة اسرائيل. 
وقد صادف ذلك اليوم، حسب الرزنامة العبرية، يوم الغفران، وهو اقدس الايام عند اليهود.

http://www.israelinarabic.com/%D8%A7%D8%B1%D8%A8%D8%B9%D9%88%D9%86-%D8%B9%D8%A7%D9%85%D8%A7-%D8%B9%D9%84%D9%89-%D8%B9%D8%AF%D9%88%D8%A7%D9%86%D9%87%D9%85-%D9%88%D8%A8%D9%82%D9%8A%D8%AA-%D8%A7%D8%B3%D8%B1%D8%A7%D8%A6%D9%8A/

 

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
אוקטובר 2013
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

רשימת הנושאים באתר