מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

שני ענקים
חיים זאב הירשברג ורבי יוסף בן נאיים

רבי יוסף נולד באלול תרמ"ב – 1882 בפאס שבמרוקו.

משפחת בן נאיים, משפחה עתיקה ועתירת יחש היא, ומוצאה מספרד, וגדולי ישראל רבים נמנו עליה, בהם הגאון רבי יצחק בן נאיים זצ"ל, מגדולי פאס, שנולד לפני כמאה כחמישים שנה. בנו, הרב הגאון רבי יוסף למד תורה מפי חכמי פאס שבמרוקו, ובגיל צעיר, בהיותו כבן עשרים, כבר עמד בראש ישיבה משלו.

מורינו הרב אברהם אזולאי זצ"ל האחרון.

אחד מרבני מראקס והוא למד אצל הרב הגאון מורינו הרב יצחק דלויה זצ"ל, ונתבש"מ אחרי שנת תצ"ה וחיבר הגהות עך בפרי האר"י ז"ל ועל אוצרות החיים ונדפסו כבר, ושאתות ותשובות והגהות על שולחן ערוך ונזכרו בברכ"י או"ח סימן קנ"ט. ופירוש על הזוהר ונדפסו קצת ביאוריו בספר מקדש מלך.

הרב הנזכר היה חסיד ומקובל אלהי קבלה מעשית והיה כותב קמיעות לחולים, והיה מלומד בנסים. והגאון חיד"א זיע"א בשם הגדולים כתב עליו שדבריו נשמעים בשמים ותפלתו אינה חוזרת ריקם ושמעתי מהרב המופלא החסיד קדישא מורינו הרב חיים בן עטר שהוא בכיר להרב ז"ל.

וכשהיה אדם חולה שול ממנו קמיעא לוקח מעט נייר וכותב לו בכתב רש"י יהי רצון שתשלח רפואה לפלוני בן פלוני מחולה פלוני אמן סךה ותו לא בלי שום שם ותולה זה הקמיעה עליו ומתרפא וכן לעניינים אחרים, ואמר מוריני הרב חיים הנזכר שהוא היה לו איזה קמיעות כתובות מהרב כאמור.

ושמעתי שפ"א נחלקו בלשון הזוהר הוא והרב מורינו הרב שלמה עמאר חבירו, ומהר"ש עמאר נתבש"מ שנת תצ"ה קודם להרב ואחר שנפטר בא לו בחלום ואמר לו שבמתיבתא דקריעא אמר לו שלשון הזוהר שנחלקו בו מה שפירש בו מהר"ש העניין אמת בחכמת הקבלה אך כוונת הרשב"יהיה כמו שפירש הרב מורינו הרב אברהם.

 ובשאלות ותשובות ומשפט וצב"י זימן קס"א יש שם פסק דין חתום בו מורינו הרב אברהם ומרוינו הרב שלמה הנזכר זצ"ל, ושמענו על הרב הנזכר שפעם אחת עבר שר אחד ברחוב היהודים במראקס לפני הצר מורינו הרב אברהם הנזכר ונתקל רגל בהמתו בכיסוי הביב של חצר מורינו הרב אברהם הנזכר ונתגלה הביב הוא הריח ריח נבלת האדם וגזר אומר לפתוח הביבין ומצאו שם גווית באחד מהגויים הרוגים ומושלכים שם ולא נודע מי הכה אותם והרגם.

ותפסו את מורינו הרב אברהם הנזכר וד' רבנים אחרים שהיו בימיו והמה רבי ישועה שושנה, רבי שלמה עמאר, רבי שלמה הלוי, רבי שלמה בוסתא. ואסרו אותם בכבלים ובשלשלאות של ברזל ושלחו אותם אסורים לפני המלך שהיה בפאס וכשהגיעו לפני עיר סאלי בערב שבת יצא לקראתם הנגיד משה בן עטר ז"ל והוא אביו של מורינו הרב רבי חיים בן עטר זצ"ל.

וביקש מאת השומרים שהביאום למסור הרבנים בידו לשבות בביתו את יום השבת והוא ערב בעדם להחזירם לידם במוצאי שבת, וכן היה שמסרו אותם לידו אסורים בכבלים ובליל שבת נתן הסעודה לפניהם ולא רצו לאכול שנראה אליהם כל התבשיל מלא תולעים, וגם החכמים שהיו עמו לא אכלו.

והנגיד משה הנזכר לא ידע מזה וחילה פניהם לאכול והגידו אליו מה שראו במאכל ואמרו לו שבוודאי המאכל יש בו צד איסור והוא לא ידע, ושאלו את אשתו שתאמר האמת, ולבסוף הגידה שהיא בישלה התבשיל והוקדח ואינו ראוי לאכילה ופחדה משבעלה ושלחה משרת לקנות בשא אחר ולבשל תבשיל אחר ולא מצאה בשר אצל טבחים ישראלים.

והלך וקנה לה בשר נבילה מאת הגוים, ואחר עבור השבת שלחו אותם לפאס לפני המלך ובעומדם לפני המלך וראה את עמוד האש על ראשו של מורינו הרב אברהם הנזכר והמלך נתיירא מפניו ואמר זה החכם וודאי לא יש עול בכפו ומעולם לא יעשה דבר שאינו הגון.

ותכך התיר מאסרם ושלחם לשלום, ה' מתיר אסורים זיע"א. בספר נר המערבי צד 160 הער רע"ח כתב שהגאון חיד"א זצ"ל בשה"ג הגביל בטעות שנת מותו בשנת תצ"ח עד כאן לשונו.

ואני הכובת שאלתי את חכמי מראקס ואמרו לי השנה שנתבש"מ הרב הנזכר היא שנת תק"א ליצירה והסימן המסור בידם הוא כי תשא את רא"ש בני ישראל היא שנת תק"א ליצירה שהין תצ"ו לפ"ק, ואינה ה' לידי פסק דין אחד זמנו שנת תפ"ו וחתום בו מורינו הרב אברהם הנזכר עם כל חכמי המערב ושם כתוב לאמר נאם החותם פה תיטואן יע"א וכו…….

ולא ידעתי אם הוא זה או היהחכם אחר מעיר תיטואן, בשנת תפ"ד פ"ק היה מורינו הרב אברהם הנזכר במקנאס על שךיח כולל מורינו הרב אברהם הלוי אשכנזי שהוא ראה במתכת הכוללות שבידו שחותם נין ונכד להרב תיו"ט.

 והחותמים בעדות הנזכרת שלשלת הרבנים מורינו הרב משה טולידאנו ןמוהריב"ע והרב המשבי"ר זצ"ל וכתבו שם שהרב הנזכר ממראקס וקהל פה מקנאס, עוד מצאתי כתב עדות שמנו שנת אל תגעו פ"ק וחתום אחד מורינו הרב שלמה עמאר ז"ל , ומורינו הרב אברהם הנזכר ובחתימה כתוב אברהם בר אדוני אבי ישראל אזולאי זצ"ל.

מורחנו אברהם אלמושנינו זצ"ל

יליד ספרד ובהיותו עול אימים בא לפאס ושם רכש ידיעתו בתורה, והוא חי בסוף המאה השלישית. ובתחילה המאה הרביעית ועיין שרשי מצוות מרבי יוסף אלמו שנינו ז"ל ונתמנה למורה צדק בפאס והוא אביו של הרב הגאון מורינו הרב רבי יוסף הנזכר באות יו"ד, וביחס בכתובה תארוהו הוא הראש אבי התעודה.

מורינו הרב אברהם בלאנסי זצ"ל.

הוא אחד מרבני המגורשים . הוא חי במאה הרביעית והרב הנזכר נזכר בדברי רבי שלם בן דנאן השני שהביאו בשאלות ותשובות זכות אבות דנ"א סימן קכ"ו ועל ידו הוכרזה תקנה משנת ש"ה שחמשה בהכ"ן של המגורשים נ"ן. עוד מצאתי כתב יד בכתב מהר"ש אבן דנאן זצ"ל בדיון אחד שמצא כתוב בכתב יד מורינו הרב אברהם בלאנסי זצ"ל מוכח שהרב הנזכר היה לו איזה כתבי ידי בדינים וחידושים.