אמנון אלקבץ – המקור הקדום לראשית התיישבות היהודים במרוקו?

לאישוש הנחתנו, אנו יכולים להסתמך איפוא על הקטע הקצר בסנהדרין, צד ע״א, כפי שהובא בפתיח לעיל. סנחריב, שבתפקידיו הקודמים שימש כדיפלומט בממלכת אביו, הכיר ארצות אחרות הדומות באקלימן לארץ ישראל, ופעל בדרך פסיכולוגית שתשפיע על השומעים, ותייתר מהם את הרצון להלחם. חרף התנהגותו האכזרית כלפי האוכלוסיה היהודית שישבה בערי יהודה, וכינויו בפי חז״ל "רשע", מעניקים לו נקודות זכות רבות על שלא דיבר בגנותה של ארץ ישראל, וקובעים שמגיע לו חלק לעולם הבא, על שום שבעת המצור על ירושלים, פנה בדברי כיבושין אל העם אשר על החומה, והציע להם הגלייה מרצון, כנאמר: "…כֹה אמר מלך אשור, עשו אתי ברכה, וצאו אלי, ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו, ושתו איש מי-בֹרו, עד בֹאי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם, ארץ דגן לתירוש, ארץ להם וכרמים, ארץ זית, יצהר ודבש, וחיו ולא תמתו "- מלכים ב' – כמו שנאמר לעיל, הוא לא אמר שהארץ אליה הוא מגלה אותם, טובה יותר מארץ-ישראל. ואין לתמוה למה כינו חז״ל את סנחריב "אסנפר רבא ויקירא" (המלך הגדול והנכבד), דבר זה מעיד כי עם כל רשעותו, הייתה בו מידת-מה של התחשבות והבנה לנפשם של המובסים, ואולי גם קירבה וחיבור לצד הקדושה של ארץ ישראל.

על מה שאמר סנחריב "ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם", מעלה לזיכרון את שנאמר על כנען: "על מה זכה כנען שנקראת הארץ על שמו? כיוון ששמע שישראל נכנסים לארץ, עמד ופנה מפניהם. אמר לו הקב״ה: אתה פנית מפני בני, אני אקרא את הארץ על שמך, ואתן לך ארץ כארצך, ואיזה? זו אפריקא". אכן קיימים קווי דמיון רבים בין הגיאוגרפיה של מרוקו לזו של ארץ-ישראל. האקלים, עונות הגשמים וכמות המשקעים, בשתי הארצות קיימות שפלות-חוף פוריות, התוצרת החקלאית זהה לזו שבארץ-ישראל, מרכז הארץ הררי ועוד.

עדות היסטורית חלקית להגליית יהודה מחוץ לאשור, מוסר לנו הנביא ישעיה שפעל בימיהם של כמה ממלכי יהודה. ישעיה היה עד בשנת 711 לפנה״ס, היא שנת ה-14 למלכותו של חזקיה, לדיכוי מרידתו והגליית תושבי ערי יהודה ע״י סנחריב. על ההגלייה הזו מנבא הנביא במספר מקומות, באומרו: "והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר מאשור וממצרים, ומפתרוס ומכוש, ומעילם ומשנער, ומזזמת ומאיי הים. ונשא נס לגוים , לאסף נדחי ישראל, ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ". כאן הנביא מבחין בין"גלות ישראל" לבין"גלות יהודה" ואיי הים. בהמשך נבואתו הוא אומר: "…כעת הראשון הקל, ארצה זבלון וארצה נפתלי, והאחרון הכביד דרך הים…". הנבואה מציינת את השלבים בגלות כמתכוונת שהדיכוי לא יוקל.

שהשלב המאוחר של הגלות יהא יותר קשה מהשלבים הראשונים, כאשר זבולון ונפתלי גלו, שההגלייה האחרונה הבאה אחרי זבולון ונפתלי תהא דרך הים. גם הנביא עמוס מנבא על יהודה באומרו: "על שלֹשה פשעי יהודה, ועל ארבעה לא אשיבנו". וכן: "ובאר שבע לא תעבירו, כי הגִלגל גלֹה יגלה ובית-אל יהיה לאָוֶן". בהמשך הוא אומר: "…כי הנה ימים באיס עליכם, ונשא אתכם בצִנות ואחריתכן בסירות דוּגָה". איך יובילו את גולי ממלכת ישראל שהוגלו מזרחה, בצינות ובסירות דוגה? ברור שהנביא מתכוון להגליית תושבי ערי יהודה שהוגלו דרך הים בספינות ובסירות דייג, בהם השתמשו הפיניקים, ועוד הוא מנבא לעתיד: "ממזרח אביא זרעך, וממערב אקבצךָ"^. זו נבואתו של ישעיה, שיקובצו בארץ ישראל כל הגולים, אלה שבבבל ומעבר לה, ואלה הגולים שבמערב, הוא "המג'רב" (מרוקו). סנחריב שישב כדיפלומט בפיניקיה, ידע על נתיבי הסוחרים הפיניקים, לכן בחר להגלות את תושבי ערי יהודה בדרך הים, אל המושבות שיסדו הפיניקים בצפון אפריקה.