צדיקי מרוקו ונפלאותיהם – יששכר בן עמי

צדיקי מרוקו

בשנת 1939 למדתי בקזבלנקה, 1937 עד 1939. אני אהבתי ללמוד. אהבתי את הצדיק מחמת הניסים והנפלאות שחולל. הייתי ליד הכפר הנקרא דראע. אני אהבתי את הצדיק לא כמטרה שיעשה לי ניסים. הייתי לומד בכפר אחד של ר׳ מאיר עליו השלום. היה לו בן חורג והוא, הבן הזה, נולד בכפר אחד ליד הצדיק. שמו תאסמסית. בחודש כסלו, יום ה׳ בלילה, שתיתי קצת. עליתי למעלה להתפלל בבית-הכנסת של הצדיק. אני הייתי תלמיד, עני מרוד. היה לי פראנק אחד. שמתי בקופה. היה קור מתחת לאפס. בקבר הצדיק היה דקל, תמרים. שכבתי ליד המציבה. אני חולם שבא אלי אדם אחד, זקן בעל הדרת פנים ואמר לי: קום בני, קח שני תמרים ושני פראנקים. אמרתי לו: אדוני, אני נתתי לך רק פראנק אחד. אמר לי: בני, קח שיהיה לך כסף הרבה ותתן הרבה כסף, בינתיים קח, שני תמרים ושני פראנקים. למחרת בבוקר קמתי, אני והמלווה שלי. הלכנו לעשות שבת בכפר תאסמסית. בכפר ההוא אומרים לי, מערת וענונו. הגענו לאיזה גיא עמוק, ורצינו לעלות למעלה. פתאום קיבלתי התקפה. הייתי בלי הכרה. ההוא, המלווה אותי, הלך לכפר כדי להביא אנשים כי לא חשב שאני אחיה. פתאום בא אלי אדון אחד ואמר לי: קום. קמתי. ראיתי עצמי בתוך… הרגשתי טוב. עליתי למעלה מן הגיא. ראיתי אדם זה בא עם אנשים. שמחו שראו אותי בחיים. המשכנו. יום שבת אחרי התפילה, הייתי מתחמם בשמש ופתאום אני שומע מאחורי הקיר אדם אחד, היום הוא נפטר, שלימד אותנו, תלמיד בקזבלנקה, אצל ר׳ שמעון אוחיון. ה׳ ישלח לו רפואה שלמה לר׳ שמעון בן-אוחיון. והתלמיד הזה היה קורא פסוק ממיכה: ׳אל תשמחי איבתי לי כי… כי אשב בחושך. אני פתאום קפצתי, ראיתי שהאדם הזה מוכר לי. שלום א׳. שלום, שלום, מה שלומך? מי שוחט בכפר הזהי אמר: אני. אני תמהתי. איך התלמיד שלא היה מבין לגבינו כלום הוא שוחט? ואני חושב לעזוב לימודים. לא ייתכן. באותו רגע נקבע במוחי, מוכרח לנדוד כדי ללמוד. אחרי פסח, אסרו חג, נדדתי למרחקים, למכנאס ושמה נתקיים בי ׳צדיק כתמר יפרח׳. אחרי כמה שנים הוסמכתי לרבנות, שוחט ומוהל.

אני נזכר בדבר אחד על ר׳ דוד לוי ע״ה. אבי היה עוד בחיים. פעם היו לו כאבי עיניים. בכפר איפה שגדלנו במרוקו לא היו רופאים. אבא עמד בסכנה להתעוור. פתאום בא אליו אדם בחלום ואמר לו: תשמע, אני ר׳ דוד הלוי, קח לך טיפת עראק, תטפטף בעיניים. אבא קם בלילה, טיפטף טיפות עראק בעיניים. למחרת קם, רפואה שלמה. ואני זוכר את אבא שהלך יחידי בתענית יחיד עד לקבר של הצדיק ברגל, אני זוכר זה מלפני 14 שנים. אני עכשיו בגיל 52 שנים.

רבי דוד דראע חולל הרבה ניסים ונפלאות. פעם היה איזה ערבי שסבל ממחלת רוח. הביאו אותו לצדיק וכפתו לו את רגליו ואת ידיו. אמר מישהו [כנראה קרוב משפחה]: או, ר׳ דוד דראע הלוי, אם תרפא אותו, הוא יסתובב בכל הערים ויביא לך את הנדבות. אותו ערבי התרפא. הוא היה מסתובב בכל הערים ואוסף כספים ונדבות לקופה. הוא היה כמו החכם של הכולל שאוסף נדבות. הקדוש היה מרפא עיוורים, חרשים ואלמים.

ר יצחק אלמליח מסר לי את חדרו שהיה ברבי דוד דראע. פעם התארחתי אצלו יחד עם אשתי. לפני שנסע, הוא בא וחיפש אותי ואמר לי: הנה, לפני שאני נוסע ארצה, אני נותן לך את החדר. היה מישהו שכל הזמן ביקש ממנו את החדר ולא נתן לו. כשהוא בא אלי הוא אמר לי: לא אני נותן לך, הקדוש נותן לך. הוא בא אליו בחלום ואמר לו: תן את החדר למכלוף ק׳. כך אמר לי: תראה, אני מדבר איתך והשיער שלי עומד. לא רצה כסף, ביקש רק צ׳ק לאוצר התורה. נתתי לו צ׳ק של חמישים אלף פראנק.

ר׳ דוד הקדמון(פאס)

הוא נהרג על קידוש ה׳. נגזר עליו להיכנס לבית-הסוהר. הוא דיבר עם השופט ואמר לו: לא מכבודי להיכנס לבית-הסוהר. הוא רחץ את ידיו, קרא קריאת שמע ואלוהים לקח את המשכון שלו. על שמו נקרא בני דוד מפני שמתו עלי כמה בנים. עכשיו לא. יש לי ארבעה בנים.

ר׳  דוד ואזאנה – איית בודיאל

שייך למשפחת קדושים, המוזכרת גם כאיית ואזאנה. הוא אחיו של ר׳ אברהם ואזאנה.

כל אשה שעסקה ברפואה עממית, לפני שהיא מתחילה כל פעולה בריפוי, היתה פונה בקריאה לקדושים, ובפרט לקדושי משפחת ואזאנה, לר׳ דוד ואזאנה. כשרצו לקבור אותו מצאו את גופתו בזאוויה די סידי עותמאן ליד וארזאזאת. מלאכים לקחו את גופתו והעבירו אותו לשמה. לא היה מגורלו להיקבר באיית בודיאל.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

יולי 2017
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר