ארכיון יומי: 10 ביולי 2017


…Concile des rabbins du Maroc des10-11 Juin 1952-Suite

RAPPORT MORAL (Analyse)מועצת הרבנים 3

Exposé du Grand Rabbin DANAN

En tant qu'organisme d'exécution du Concile des Rabbins, nous avons l'honneur de rendre compte de ce que nous avons fait pendant l'année écoulée, en particulier dans le domaine du haut enseignement hébraïque.

Cet enseignement qui connut au Maroc un passé très florissant est, a faut l'avouer, descendu à un niveau très bas au point qu'il menace de sombrer.

Heureusement, grâce aux efforts conjugués de Monsieur Botbol et Monsieur Oahan, en collaboration avec le grand rabbinat, l'idée de la création d'un INSTITUT MAROCAIN DES HAUTES ETUDES HEBRAÏQUES a été conçue.

Le projet soumis à Monsieur CLAUZEL et Monsieur GUIRAMAND, Conseiller et Conseiller-adjoint du Gouverne­ment Chériiien a été — Dieu les en récompense — présenté par eux au Makhzen — qui a bien voulu encore une fois nous témoigner sa sollicitude en accordant la subvention demandée.

L'idée prit ainsi corps et il ne manquait plus qu'à s'or­ganiser et se mettre au travail.

Il est inutile de dire que au fur et à mesure des tra­vaux plusieurs difficultés surgirent dont je ne citerai que les principales.

LIEU DES ETUDES : Il a été décidé que, provisoire­ment les cours de français seraient donnés à l'Institut des Hautes Etudes Marocaines ; ceux de talmud dans des syna­gogues et ceux de l'arabe dans les bureaux du Haut Tribunal Rabbinique.

C'étaient là, pour nos élèves surtout, des conditions de travail pénibles qui, heureusement, ne durèrent pas trop longtemps.

En effet, un magnifique bâtiment très moderne où ils vont être installés vient d'être construit par le Comité de la Communauté Israélite de Rabat et je me fais un plaisir de vous convier à le visiter.

INSCRIPTION DES ELEVES: Une cinquantaine d'élèves participèrent au premier concours ouvert les 5 et 6 décem­bre 1950. Les dix premiers reçus, furent admis comme internes. Il y eut aussi deux externes, un de Rabat et un de Sali.

Une deuxième classe fut ouverte l'année suivante. Le concours réunit une trentaine de candidats venus ,de tout le Maroc. Dix autres élèves furent admis comme internes.

PERSONNEL ENSEIGNANT : Deux professeurs agrégés de français, histoire et géographie ont été affectées à notre Institut par Monsieur THABAULT, Directeur de l'Instruction Publique, à qui nous sommes profondément reconnaissants; un professeur de talmud — Rabbin-Juge -— a été mis tem­porairement à notre disposition par Monsieur le Conseiller du Gouvernement Chérifien, sur proposition de Monsieur BOTBOL ; un professeur d'arabe nous prête son concours pour cette langue et enfin un rabbin qualifié dispense l'ensei­gnement de l'hébreu moderne et du droit mosaïque.

PROGRAMME : Le programme d'hébreu est établi par le Haut Tribunal qui tient compte de l'échelonnement des études sur six ans ; le temps réservé aux études hébraïques est presque double 'de celui des autres éludes.

SURVEILLANCE DES ELEVES : De temps à autre, les membres du Haut Tribunal vont visiter les élèves en classe; pour parfaire leur formation culturelle, nous profitons de toutes les occasions pour faire naître chez eux une conscience religieuse et attirer leur jeune attention sur les conditions morales exigées par la carrière à laquelle ils se destinent.

LIVRES : La question des livres est une des plus déli­cates a solutionner. Nous nous sommes adressés à toutes les organisations culturelles juives susceptibles de nous aider.

Le Centre Educatif de la Jeunesse Orthodoxe (MERKOS l'HINOUKH DATI) à New-York, avec lequel nous entretenons des rapports cordiaux, nous accorde son soutien moral et matériel dans la mesure de ses moyens.

Le « JOINT », à qui nous sommes particulièrement recon­naissants, nous a gratifiés, en plus de manuels de classe, d'une belle édition complète de Talmud nouvellement im­primé.

BRITH HIVRITH HOLAMITH, nous a fait don de nom­breux livres bibliques.

OTSAR HATORAH, nous a également attribué sur ses disponibilités, plusieurs ouvrages.

LE DEPARTEMENT POUR LA CULTURE ET L'EDUCA­TION RELIGIEUSE, à Jérusalem, nous a fait de bonnes pro messes à ce sujet.

En outre de cette activité touchant le haut enseignement, nous nous sommes occupés d'autres questions entrant dans le cadre du Concile.

  • 1) Nous avons réclamé à nos tribunaux un nouveau tarif — basé sur les cours du moment — relatif à la pension ali­mentaire.

2) Nous nous préparons à établir un tarif concernant les besoins vestimentaires de la femme et des enfants.

3) Nous avons adressé des rappels relativement aux pèle­rinages et aux bassins rituels d'immersion.

4) Nous nous sommes occupés de l'exécution des décisions se rapportant à la « chéhita ».

5) Il y a lieu de souligner l'importance que prennent les travaux de notre Concile. Les brochures parues ont été expé­diées dans plusieurs pays et nous ont valu d'encourageantes marques de sympathie.

הנהגות לימי בין המצרים- תורת רמך- הרב אברהם אסולין הי"ו

הנהגות לימי בין המצריםתורת אמך צומות ותעניות

א. נהגו אנשי מעשה בימי בין המצרים לומר תיקון רחל בחצות היום, ובמרוקו נהגו לאומרו לפני תפלת מנחה , (מפי הרב מאיר אסולין).

ב. מנהגנו להחמיר שאין נושאין מי"ז עד אחרי ט"ב ויש נוהגים אף שלא להתארס כפסק הרמ"א  )סימן תקנא ה"ב(,  והטעם כתב שם הרב משנה ברורה דלא מסמנא מילתא. וכך מנהגנו כמובא בקצוש"ע טולידאנו (הלכות ת"ב אות טז).

 

ג. מעיקר ההלכה אין להסתפר רק בשבוע שחל בו כפסק מרן הש"ע (סימן תקנא ה"ג ), אומנם מנהגנו להחמיר מיז ' בתמוז כפסק הרמ"א (סימן תקנא ה"ד). וכתב בשו"ת ויאמר יצחק  (ח"ב אר"ח אות א),  וז"ל מנהגינו לענין תספורת שלא להסתפר מי"ז בתמוז עד ת"ב, חוץ משבוע שחל בו ת"ב. וכן כתב בקיצש"ע טולידאנו  (סימן תצח הלכה יח).  היו שהחמירו ולא הסתפרו מיז'  בתמוז ורוב העם מסתפרים. וכתב הגר"ש משאש בשו"ת שמש ומגן  (ח"ג אור"ח סימן נד),  אמנם היה ראוי להוסיף שהמנהג שלא להסתפר מראש מראש חודש אב, וכמעט כל העולם נוהגים כך, ובמרוקו רוב החכמים החמירו שלא להסתפר מי"ז בתמוז ואילך, וכן אני נוהג אחריהם, אמנם אף פשוטי עם כולם נזהרו מלהסתפר מראש חודש. וכ"כ באולדמנצור לא הסתפרו מראש חודש אב מלבד המדקדקין. וכן בספר נהגו העם לגר"ד עובדיה זצ"ל (צומות ותעניות אות ה ). ומנהג תוניס ראה בספר עלי הדס ( פ"יד אות ה ), שחסידים ואנשי מעשה נמנעים מתספורת החל מיז' בתמוז.

ד. כתב בשו"ת נופת צופים ( חא"ח סימן יא ), שמנהגנו אין לגזוז ציפורנים בימי בין המצרים. וכן נהג הרה"צ רבי יחיא שניאור ( בנו הרה"צ רבי פנחס שניאור שליט"א ). והגר"ש משאש כתב בשו"ת שמש ומגן (ח"א סימן מד אות ח ), מי"ז בתמוז עד ראש חודש מותר ליטול ציפורניו, ומראש חודש אב עד שבוע שחל בו, לכתחילה אין ליטול ציפורניו כיאם לצורך שבת, וכן במקום צורך קצת יש להתיר, ובשבוע שחל בו אין ליטול ציפורנים.

ה. מנהגנו להתיר לאבי הבן להסתפר ביום המילה אף בשבוע שחל בו תשעה באב. כך כתב הגר"ש משאש תבואות שמש ( ח"א אור"ח סימן עו ), הביא בשם הגאון רבי יעקב בירדוגו זצ"ל. אומנם כתב הגאון רבי יצחק בן ואליד בשו"ת ויאמר יצחק (סימן ד, ובליקוטים דף לז ע"ב ), אבי הבן והסנדק אם מותרים לגלח בחוה"מ, חלילה מלומר דבר זה, שהרי הגלוח בו אסור מדין המשנה, ועד כאן לא התירו הגלוח לאבי הבן והסנדק אלא דוקא בדבר שאין איסורו מדין המשנה אלא מדין מנהג, כמו בימי העומר או בין המיצרים, חוץ משבוע שחל בו תשעה באב שגם הוא אסור מדין משנה, וחול המועד גם כן אין שום היתר כלל, זולת מה שהוזכר במשנה בפירוש דהיינו היוצא מבית השביה עכ"ל. ובספר ויאמר יצחק ( ח"ב הלכות אות א' ) כתב וכשהמילה ביום א' בשבוע שחל בו, הורינו הלכה למעשה שאין להקדים להסתפר ביום שישי. והגאון רבי יוסף משאש באוצר המכתבים (סימן אלף מז), כתב שהמנהג במרוקו להתיר לגלח הזקן בשבוע שחל בו תשעה באב בשביל להיפגש עם השר עכ"ד. ( היינו בגלות).

ו. מנהגנו להימנע מלברך ברכת שהחיינו על בגד ופרי חדש, מיז' בתמוז עד אחר תשעה באב ואפילו בשבתות. ( נהגו העם אות ז ), כפסק מרן הש"ע שכתב טוב להימנע מברכת שהחיינו.

ז. פרי שלא ימצא אחר תשעה באב יש מקום להתיר לברך בשבת, כמובא בב"י ( ס"ס תקנ"א ), וכן הרמ"א ( סימן תקנא הלכה יז). ולכאורה דין זה כדין אבל בברכת הלבנה שאם ימתין עד אחר השבעה יפסיד את הברכה אז יברך בתוך השבעה, למרות שניתן לחלק בברכת הלבנה דחיוב היא וברכת שהחיינו מעלה. ובשו"ת נופת צופים ( אור"ח סימן טז), כתב בשם החמדת ימים, שאף האר"י אסר לומר שהחיינו בשבתות של ימי בין המצרים.

ח. אם חל יום י"ז בתמוז בשבת ונדחה לאחר השבת מותר לומר שהחיינו דאתחולי פורענותא בשבת לא מתחלינן. ומ"מ על דברי הרמ"א הנ"ל כתב בשו"ת ישיב משה שתרוג (ח"ב סימן קכו), שמותר לברך שהחיינו דוקא קודם ראש חודש אבל לאחר ר"ח יש להחמיר, שכדרך שמחמירים שלא לאכול בשר כן יש להחמיר בפרי חדש, כיון שיש בו שמחה קצת.

ט. אשה מעוברת מתירים לה לברך שהחיינו, מפני שיש חשש שיגרם נזק לעוברה. ויאמר יצחק ( בליקוטי או"ח אות יא).

י. שכח וברך שהחיינו ונזכר שאין מנהגנו לברך בימי בין המצרים, יטעם מעט שלא תהיה ברכתו לבטלה.

התפקידים המיסטיים של השירה והנגינה: שירי הודיה, שבח ומזמורים — צידוק היצירה הפיוטית

ה. [התפקידים המיסטיים של השירה והנגינה:השירה העברית

שירי הודיה, שבח ומזמורים — צידוק היצירה הפיוטית]

ועל הכל אנו מודים לו ומברכים את שמו בכל מיני זמרה הבוחר בשירי זמרה בכל דברי שירות ותשבחות, ׳נעים זמירות ישראל׳ דוד בן ישי עבדו ומשיחו וכמש״ה: ׳ויבחר בדוד עבדו׳ וכו'. ירצה ויבחר בדוד עבדו ׳ויקחהו ממכלאות עמו וצאן מרעיתו׳ וכרו', שהם ישראל… להיות למלך על עמו על ישראל. והוא היה מונה שבחו באומרו: ׳חצות לילה אקום להודות׳ וכו'. ואמי ז״ל: ׳מעולם לא עבר עליו חצות לילה בשינה׳, ואמר ׳עוד׳ כי עד חצות לילה היה עוסק בתורה. מכאן ואילך בשירות ותשבחות עלי עשור ונבל ובכל מיני זמר והילול… — כי גדול כח השיר ובאמצעות דברי שיר היה מכרית את כל הקליפות והחיצונים המתאחזים בקדושה עליונה ועקרת הבית רחל נטהרת מהקליפות הנאחזים בה — ׳כי רגליה יורדות מות׳ ועולה היא למעלה אל הת״ת (= התפארת) וכ״ז(=וכל זה) הוא נעשה ע״י השיר… דלכאורה נראה כדברי נערות. ועוד היל״ל(=היה לו לומר) את השירה הזאת לה׳ כמש״ה בשירת הים. ובמ״ש א״ש: ׳אז ישיר ישראל: עלי באר…׳, שהיא בחי׳ המל׳ הנק׳(־בחינת המלכות הנקראת) באר מים חיים, תעלה למעלה אל החזה. כי שמה ישבו כסאות למשפט תפארת ישראל, כסאות לבית דוד שהיא המלכות, ע״י התורה תעלה מעלה מעלה ויומתקו כל הדינין. ופירושי קא מפרש קרא באומרו: ׳באר חפרוה שרים׳ כידוע ליודעי חן שהיא נובעת מגבורת הזכר בסוד הבאר, שרים הם חג״ת(= חסד, גבורה, תפארת), נדיבי עם הם נה״מ (=נצח, הוד, מלכות), במחוקק ר״ל שהיא מקבלת אותם בגבורות ע״י יוסף אות ברית קדש. וכן תמצא שא׳ מצירוף ישראל הוא שי״ר א״ל ושם אל הוא רמוז במדת החסד בסוד חסד אל כל היום. וגם רמוז במדת המי(= המלכות) בסוד ואל זועם בכל יום. ר״ל ע״י השירה יבא החסד שהוא אל וזהו ישראל — שיר אל, כלומר ישראל הם מגלים החסדים ע״יהשיר, א״נ (= אי נמי) שי״ר א״ל כלומר המ'(= המלכות) הנקרא׳ אל היא נמחקת ונטהרת מהקליפות על ידי השיר כמ״ש…

עוד יוכל לרמוז במלת ׳באר חפרוה שרים׳ לשון שיר ו׳נדיבי עם׳ ר״ל המתנדבי׳ בעם  עם ה׳ אלה. ומפגין שכלם מהבלי העולם לחבר שירים להשם ולהודות ולהלל לה׳, ׳במחוקק במשענותם׳. ר״ל — מחוקק שהוא יוסף, מחברים אותו עם דוד־כנסת־ישראל — משענת לבית ישראל. ו׳ממדבר מתנה׳, ר״ל שאותו השיר יהיה ע״פ התורה שנתנה במדבר. א״נ(=אי נמי) ׳במשענותם׳ שהיא התורה, כמו שדרשו על פ׳ ׳שבטך ומשענתך׳ וכו׳ ומחוקק — הוא מרע״ה (=משה רבנו עליו השלום). ׳שם חלקת מחוקק׳ שע״י (=שעל־ידו) קבלנו התורה בזה חפרוה שרים כרוה נדיבי העם בהצטרפות מרע״ה עם התורה שהיא משענת, וכן פירשו המקובלים מזמור מלשון זמיר עריצים. לכן העוסק בס׳ תהלים וכן בדברי שיר ושבח לש״ש (=לשם שמים)… ומקובל לפניו ית׳ (־יתברך) כאלו עוסק בנגעים ואהלות….. ואמרו המקובלים כי הלוחם מלחמתה של תורה הוא משבר כח הקליפה. ובאשר הלמוד בהלכות אלו הוא עמוק מאד מאד מי ימצאנו, וכל העוסק בהם הוא לוחם במלחמתה של תורה להבין דבר על בוריו, ובלמוד כזה הוא מכרית את הקליפה מכל וכל, ככה ג׳׳כ(= גם כן) העוסק בם׳ תהלים שכלו מחמדים, שבח והודאה ליוצרינו יתב׳ (= יתברך) ובאמצעות הלמוד מזמר עריצים ונכרתים הקליפות…

ועל כן ׳כל הנשמה תהלל יה׳, ומה גם אם יהיה לאדם נעימות קול שאז ודאי חייב לכבד את ה׳ מחנו, כמ״ש ז״ל ע״פ: ׳כבד את ה׳ מהונך׳ א״ת (=אל תקרא) ׳מהונך׳ אלא ׳מחינך׳…. וצריך הפייטן לכוין ליחד קול ודביר, דהיינו זיווג זו״ן (=זכר ונקבה), וצריך לכוין במקום שהקול והדבור יוצא מהם, חי״ך וגרו״ן, דשית עזקן דקנה (=שש טבעות הקנה) ושית כנפי ריאה אשר כולם רמוזים, לדברים עליונים  ות״ל (= ותהילה לאל) זאת היא מגמתי בדברי שיר ושבח אשר פצו שפתי, מלבד היות השיר לש״ש (=לשם שמיים) בכלל או להודות ולהלל וכוי, או לשאול איזה שאלה מהאל יתברך, או לבקש מחילה וסליחה וכפרה, הכל כפי הענין והעת והזמן, או לעשות נחת רוח ליוצרינו. ולפעמים בהיותי מחבר שיר אני מכוין כנז״ל. ולא כל שעתא לכונה הנז׳ שהיא ליחדא קול ודבור, אמור ולהכרית את כל החוחים הסובבים את השושנה העליונה. והכונה הכללית שיש לי בתמידות הוא להודות להלל ולעשות נחת רוח ליוצרינו. ואני מאמין כי בשכר זאת ׳מצוה גוררת מצוה׳.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

יולי 2017
א ב ג ד ה ו ש
« יונ   אוג »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

רשימת הנושאים באתר