ארכיון יומי: 21 ביולי 2017


בס"ד מוסר בלערבי פרשת מטות- ביהודית תוניסאית

בס"ד    מוסר בלערבי פרשת מטות

רבני תוניסיה

רבני תוניסיה

פלפרשיות מתאע הזמעה האדי פרשת מטות מסעי . פיהם  3 מצוות עשה ו-5 מצוות לא תעשה. פרשת מטות פיהה מצות עשה ואחדה . ומצות לא תעשה ואחדה. מצות עשה הייא  באש נעמלו הדין מתאע הפרת נדרים . מצות לא תעשה הייא מה נתזאוושי עלא הנדר . פרשת מסעי. פיהה 2 מצוות עשה.ו4 מצוות לא תעשה.מצוות עשה הומאן 1] באש נעטיו ללויים בלדאן יסכנו פיהם פי ארץ ישראל 2] אלי קתל בגלטה יקעד פי ערי המקלט. מצוות לא תעשה הומאן 1] מה נקתלושי לקאתל כאן באעד לחכומה 2] אלי שאהד ואחד מה ישהדשי פי דיני נפשות 3] מה נאכדושי פלוס לאלי קתל בלעאני. באש מה נקתלוהושי. חתה ואלו המאלין לקתיל ראצ'יין 4] מה נאכדושי פלוס מלי קתל בגלטה. באש מה ימשישי לערי המקלט. חתה ואלו המאלי לקתיל ראצ'יין.

פי אוול פרשת מטות יפסרלנה אלפסוק. הדינים מתאע הנדרים. ולפסוק הוני קאל וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל .אלי משה רבינו דימה וקתלי יקול התורה לישראל. יבדא יקולהה לאהרון. ומן באעד לנשיאים. ומן באעד לכל ישראל. והוני קאל וידבר משה אל ראשי המטות ולבני ישראל. עלאש נטקהה הוני לפסוק. עלא כאטר הדינים מתאע הנדרים מכבלין יאסר. וכל ואחד ענדו שך ילזמו ינשד הרבי. ומה יתכלשי עלה עקלו. עלא כאטר תמה חאזאת זגאר. אלי מה יערפהום כאן הרבי. ומה יפיקשי ביהום. וידכל פי חראם קויי יאסר. ובהאדה שד לפסוק הוני ראשי המטות. אלי הומאן הרביין לכבאראת.

ומן באעד יחכילנה אלפסוק. עלא אלחרב אלי עמלוהה ישראל מעה אלמדינים. רבבי וצא משה רבינו באש יסתנקם מן אלמדינים. ומשה לם מן כל שבט 1000 ואחד. ובעת מעאהום פינחס. וישראל אלי כאנו יערפו אלי משה מה ינפטר כאן מה יעמל אלחרב האדי. כאנו יחאוולו באש יעטלו. ומשה הווא אלי כאן יזרבהום. עלא כאטר עזאז עליה אלמצוות מתאע רבבי. חתה ואלו אלי כאן יערף אלי הזרבה האדי מוש פי מצלחתו. ורפעו מעאהום ארון הקדש. והציץ אלי ילבשו לכהן גדול. אלי מכתוב פיה אסם רבבי. עלא כאטר בלעם כאן מעאהום. אלי משא באש יאכד כרה. עלא הצ'בארה אלי צ'ברהה עליהום ומאתו פיהה 24000 מן ישראל. ובסחר מתאעהו טאר הווא והצלאטן מתאע מדין פלהווה. וקבל מה כאנושי הטייאראת באש יטלעולהום. האש עמל פינחס וראלהום הציץ וטאחו פלוטא וקתלוהום. ואלפסוק קאל. אלי קתלו בלעם בסיף. ורש"י ז"ל נשד האש יהמנה פיה קתלו בסיף או בלבונייה. וזאוב. עלא כאטר בלעם שלם פסלאח מתאע אומות העולם אלי הווא הסיף. וסתעמל הסלאח מתאע ישראל אלי הווא בלפם. אלי נצליו לרבבי. אלי חב ידעי לישראל. יאכי ישראל סתעמלו הסלאח מתאעו וקתלו ביה. וקתלו הרזאל אלכל מתאע מדין. ושבאוו הנסה וזגאר וכל חאזה ענדהה קימה. וחרקו בלדאנהום ורווחו. וכרזולהום משה ואלעזר וכבאראת ישראל לברה מן אלמועסכר וסתקבלוהום. ותגשש משה עלא אלכבאראת מתאע אלעסכר. עלא כאטר כלאוו הנסה חיין. ווצאהום באש יקתלו הנסה ולוולאד אלכל. ומה יכליוו כאן לבנאת הזגאר. וקאללהום באש אלעסכר אלכל יקאעדו לברה מן אלמועסכר 7 הייאם. וירשו עליהום מן אלמה מתאע לאפר פרה. נהאר התאלת ונהאר הסאבע.עלא כאטר משו אלמותה וולאו טמאים. ואלבאש אלכל אלי שבאוו. ילזמהום חתה הומאן אפר פרה. ותמה חאזאת ילזמהום לבון. מענאהה אלחמיאן. ותמה חאזאת ילזמהום הגעלה. וקסמלהום אלפיי. באי ללעסכר. ובאי לבקיית ישראל. ובאי לאלעזר הכהן. ובאי ללויים. ולפיי כאן 675000 גנם 72000 בקר 61000 בהאיים 32000 עבאד. וקסמוהם שטר לעסכר וסטר בקיית ישראל. ולעסכר דפעו חצה מן ל500 לאלעזר הכהן. ובקיית ישראל דפעו חצה מן 50 ללויים. וכבאראת לעסכר זאבו קטאייע דהב אלי כדאווהם פשביי לדמת למשכן. האמה בקיית לעסכר אלי פיאוו מן

 הדהב כדאוו הומאן. ומן באעד חכאלנה אלפסוק אלי שבט ראובן וגד. כאן ענדהום גנם יאסר. ושאפו אלאראצ'י מתאע סיחון ועוג. אלי הומאן בלאייץ מתאע מרעה. וטלבו באש אלבאיי מתאעהום פי ארץ ישראל. יעטיוולהום גאדי. ותגשש עליהום משה. וקאללהום כוואנכום ימשיו יחארבו. ואנתון תקאעדו מרתאחין פי בלאדכום. וזאובו אלי הומאן יבניו דייאר לזגארהום ונסאהום .וכורי ללגנם. וימשיו יחארבו מעאהום. וואפקהום משה. הומאן ומעאהום נפץ שבט מנשה.

פי פרשת מסעי. כתב אלפסוק עלא הרחלאת אלי עמלוהום ישראל מלי כרזו מן מצר. ומן באעד עטאנה אלפסוק לחדוד מתאע ארץ ישראל. וחט משה נשיאים אלי באש יתווכלו עלא השבטים וקת אלקסמה. ווצאהום באש יעמלו 6 בלדאן. אלי יקעד פיהום אלי קתל בגלטה. ויעטיווהום ללויים יסכנו פיהום. ומן באעד חכאלנה אלפסוק. עלה זגאר גלעד. אלי מנהום צלפחד בן חפר. אלי קאל אלפסוק פי פרשת פינחס. אלי בנאתו יורתו באי בוהם פלקסמה מתאע ישראל. וקאלו למשה אידה כאן יתזווזו מן רזאל מן שבט אוכר. אלבאי מתאענה ימשי לשבט אוכר. עלא כאטר הראזל יורת מרתו. וינקצלנה מן אלבאי מתאענה פי ארץ ישראל. ורבבי קאל למשה אלי בנאת צלפחד מה יאכדושי ראזל כאן מן ולאד עמהום. ועמלו איכאך וערסו בולאד עמהום.

פלפרשה מתאע הזמעה האדי. לפסוק כתב. ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ד' ואלה מסעיהם למוצאיהם. הוני ואחד ינשד עלאש קלב לפסוק פלאוול מוצאיהם למסעיהם ומן באעד כתב מסעיהם למוצאיהם

מערוף אלי קאלו לחז"ל עלא יעל מרת חבר הקני אלי קתלת סיסרה ואלי שכרת פיהה יאסר דבורה פשירה אלי עמלתהה. ואלי קאלת עליה תבורך מנשים יעל תבורך מנשים באהל. ופלגמרה קאל האשכון הומאן נשים באהל. וקאלו לאמהות שרה ורבקה רחל ולאה. מן הוני נתעלמו אלי יפה עבירה לשמה כמצוה שלא לשמה. ומן באעד נשדו. והאדה סתנפעת יעל מן סיסרה. וקאלו לאסתנפאע מתאע רשעים מה יסתמאשי אסתנפאע. הוני תממה נשדה. ובארה כאן סתנפעת והאדה עמלת עבירה לשמה. לאכן מן סירת אלי קאל כמצוה שלא לשמה. המאלה כיפאש יחטוהה מעה לאמהות. ובהאדה זאווב אלי יעל מה סתנפעתשי.

ומערוף אלי קאלו לחז"ל. עלאש ישראל תחייבו בגלות מצרים. וזאוובו. אלי וקתלי אדם הראשון כלה מן עץ הדעת פזר נצוצות קדושה פלעולם. ובהאדה הבטו למצרים באש ילמוהם. ומן גאדי חיימשיו פלמדבר באש ילמו לבאקיין. ווקתלי כדאו התורה הנצוצות קדושה זאו לכל להר סיני ולמוהם ישראל. והאדאך עלאש ופאת למיתה מן לעולם. ולאכן וקתלי עמלו לעגל עאוודו התפזרו מררה אוכרה. ובהאדה סתחקו באש ימשיו פלמדבר ארבעין סנה באש ילמו אלי התפזרו פלמדבר. והאדה הווא אלי קאל רבבי למשה רבינו. אלי עקובת לעגל יכמלוהה פלגלויות לוכרין. ועלאש יסתחקו באש ימשיו לגלות זמלה. וזאוובו לחז"ל. באש ילמו נצוצות הקדושה אלי נתפזרו ווקתלי עמלו לעגל.

והאדה אלי יקצד לפסוק הוני. ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ד'. מאענאהה אלי משה רבינו כתב מוצאיהם למסעיהם מאענאהה אלי חצ'רלום רבבי לכרוז מן מצרים למסעים מתאעום באש ילמו נצוצות הקדושה. אלי למטרה מתאע לכרוז מן מצרים באש יכמלו ילמו הנצוצות הקדושה מתאע אדם הראשון. ולאכן האש צאר. ואלה מסעיהם למוצאיהם. אלי למסעות מתאעום תעמלו עלא קד מוצאיהם. השנווה עמלו פלכרזה מתאעהום. ובהאדה סתחקו באש יכרזו מראת אוכרין. ומנהו לגלות אלי אחנאן פיה.

והאדה כולו עלאש. עלא כאטר למצוה מתאע יציאת מצרים מה כאנתשי לשמה. אלי רבבי כרזום מוצאיהם. לכרזה מתאעהם. למסעיהם. באש יתנקלו לבלאייץ מועאיינין ילמו הנצוצות. ולאכן

 הומאן למטרה מתאעהם מסעיהם למוצאיהם. מאענאהה למטרה מתאעהם באש יעמלו מסעות באש יכרזו. כאנשי הנאת לגוף מתאעהם. באש יכרזו מן השעבוד. ובהאדה מאדאמהה מה כאנתשי לשם שמים. סתחקו באש יקעדו ארבעים שנה פלמדבר. ונכרזו פי גלויות אוכרין.

אכוואני לעזאז. אחנאן עם ישראל מה תכלקנאשי פלעולם באש נשיכו. וכאן תכלקנה באש נשיכו ראו קעדנה פשמים ונהנים מזיו השכינה. אלי השיכה מתאע עולם הבא מה יתחשב שיי קבאלתהה. כיף מה קאל התנא פי פרקי אבות. אלי השיכה מתאע שעה ואחדה פי עולם הבא. כיר מלי ואחד יקעד שאייך טול עמרו פי עולם הזה. ומוש שיכה מתאענה אחנאן. כאן השיכה מתאע שלמה המלך. אלי לעולם לכל כאן יבעתלו פלהדאייה ויתמנאו באש יקאבלו חתה שעה ואחדה. וכאנו למלכים ישלמו פשיכאת מתאעהם לכל ויספרו קדאש מן שהר באש יזיו יקאבלו שלמה המלך חתה שעה ואחדה. ומעה זמיע השיכאת האדון לכל. שעה ואחדה מתאע עולם הבא כיר מלי ואחד יקעד טול עמרו שאייך כיף שלמה המלך. מאענאהה השיכאת אלי קאעדין נשיכוהם לכל חכאייה פארגה. ומה הומשי שיכאת זמלה. הוני אחנאן ילזמנה נפאהמו אלי השיכאת אלי קאעדין נשיכוהם ואלי רבבי וופרלנה באש נזמו נשיכוהם. כלהם באש עקלנה יוולי מרתאח באש נקראוו התורה ונפאהמוהה. והוני נזיו אידה כאן השיכאת האדון חראם. כיפאש יעטינה קלבנה באש נעמלוהם. אלי השיכאת מה ענדנה חק נשיכוהם כאנשי למטרה ואחדה. באש נזמו נעמלו למצוות והתורה ומכנה מרתאח. ווקתלי יווליו צ'ץ' התורה ולא אלי שכנה מוש באהי. וילזמנה נרזעו עליה בתשובה. תממה נאס תקולך יאכי ואחד מה יתמתעשי שוייה פי חייאתו. יחב ישיך. יא ולדי ראך מא זיתשי לדניה באש תשיך. אידה כאן יתפרהד באש יזדד נאשאטו וינזם יקרא ויעמל למצוות מרתאח. ישכרו פשמים. ולאכן אידה כאן חיעמל השיכאת פי בלאצת התורה ולמצוות. וקתהה מן השמים יקולולו אחנאן בעתנאך לעולם הזה באש תכדם מוש באש תתפרהד. ונזיבו הוני מעשה ואחד מן זמאעת ברסלב. כאן פי תל אביב. ענדו קצ'ייה. קאבלו ולד זגיר עמרו קראבאת לעשרה שנין קעד יברק פיה. קאלו האשביך תברק פייה. קאלו נחסך מבדע. כדאלו גלידה וקאלו אקעד נפאהמך. בדאלו קאלו לעבד אידה כאן תכלק באש יעיש עלאש ימות. ואידה כאן תכלק באש ימות עלאש תכלק זמלה. לולד כמם שוייה וקאלו בלחק תנזם תזאוובני עליהה הנשדה האדי. קאלו לעבד תכלק באש יעמל התורה ולמצוות ובאש יאכד כראהו פי עולם הבא. קאלו השנווה מאענאהה תורה ומצוות. קאלו אסמע. חנעטיך הדריסה מתאע לישיבה אלי נקריה פיהה. וקתלי תכבר שוייה תנזם תזי לישיבה האדי כאן לקיתני האנה האו רביין אוכרין יוורילך התנייה מתאע התורה ומשה. לולד האדה בו ואמו חייטאלקו. כלמהם וטלב מנום יחב יקאבלום ויחכיה מעאהם הזוז. וקתלי זאו קאלום נחב ננשדכם עלאש ערסתו. קאלולו כננה נחבו בעצ'נה. קאלום המאלה עלאש חתטאלקו. קאלולו מה תפאהמנאשי מעה בעצ'נה. קאלום כלאמכם מקלוב. ערסתו עלא כאטר תחבו בעצ'כם. ותווה חתטאלקו עלא כאטר מה תפאהמתושי. אידה כאן ערסתו עלא כאטר תחבו בעצ'כם. חתתטאלקו עלא כאטר תכרהו בעצ'כהם. ואידה כאן חתתטאלקו עלא כאטר מה תפאהמתושי. מאענתהה ערסתו עלא כאטר תתפאהמו מעה בעצ'כם. יצ'הרלי מה קאעדינשי תקולו לחקיקה. ברקו פיה בעצ'הם וקאלולו באהי קוללנה אנתין. קאלום אנתום ערסתו באש תוולדוני האנה. ומאדאמכם ערסתו עלא כאטרי. האנה אלי נקוללכם טאלקו האו לא. סכתו ומה פהמו שיי. פלאכר לבו תכלם וקאלו מנין זבת לכלאם האדה. קאלו תעלמתו מן רבי. קאלולו האשכון קאלו הרבי אלי אחנאן חנטאלקו. חכאלום האש צאר. באעד זמעה לולד ובו ואמו נלקאווהם פלישיבה באש ישופו דרך התורה. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה.   

מפאס לירושלים אלכסלסי שמעון-תקופת הגאונים

תקופת הגאוניםמפאס לירושלים

במחצית השנייה של תקופת הגאונים בסוף המאה העשירית, התפתחה תפוצת ישראל בצפון אפריקה, התארגנו הקהילות ועמן החלה באיזור פריחת היהדות התורנית וחכמיה. מצד אחד עמדו חכמי המגרב בקשרים הדוקים עם ישיבות סורא פומבדיתא וארץ ישראל, ומאידך שימשו צינור ליהודי ספרד ולארצות אחרות באירופה, שבאמצעותם הגיעה לשם תורת הגאונים.

הקשר בין גאוני בבל וחכמי המגרב מאז, נמשך כנראה בלא הפסקות ניכרות עד אשר פסקו הישיבות בבבל. רוב מניינן ובניינן של תשובות הגאונים שהגיעו לידינו נשלחו לצפון אפריקה. על רמת איכותן וכמותן של התשובות עומד המגרב במקום הראשון.

הקובץ הגדול ביותר שיש לנו מתשובות הגאונים הוא זה שהוציא הרכבי ורובן נשלחו לקהילות אפריקה. הרב מאיר בן ברוך מרוטנברג מוסר שהיה בידו ״ספר גדול מתשובות חכמי אפריקא ששאלו מגאוני בבל והשיבום״ .

לא לבד בחכמת הדקדוק גברה יד אנשי פאס כי אם גם בהלכה ובאגדה ובשאר חכמות, ואף בענינים הנוגעים אל שאלות רמות, וזה נראה מהתשובות אשר השיבו אחרוני הגאונים רב שרירא גאון ובנו הרב האי גאון לחכמי פאס.

כמו כל תושבי ארץ המערב פנו גם תושבי עיר זאת בשאלותיהם השונות אל גאונים אלה אשר השיבום למשל על דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבא בספר היכלות. והנכבדה מכל התשובות אשר נותרו לפליטה היא התשובה שנדפסה בקובץ שערי תשובה. מדברי הרמ״א תשובה זו נשלחה לאנשי עיר פאם.

תשובות אחרות נזכרות מהגאונים האלה לאנשי פאס כגון: הא דתנן שהאשה מתקדשת בפרוטה, ושיעורה אחד משמונה באיסר האיטלקי ״אבל למה שכתב אדוננו (ר״ל רש״ג) עכשיו בתשובות לאחינו בני פאס כי איסר האיטלקי אינו ידוע אצלם ואינם מכירים אותו, קשיא אתרויהו וכר״.

עוד נמצא בתשובה אחת מרה״ג לרב נסים גאון ששאלו: ר״ח שחל להיות בשבת מהו, לאמר במנחה וצדקתך אלוקים עד מרום וגו'. ורב האי השיב בתוך יתר דבריו: ״ושכתבתם מצינו בתשובת אדוננו גאון זכר טהור וקדוש לברכה (והוא הרש״ג) לאנשי פאס שאומר ביום טוב על המת קדיש מהו, לומר בו תתכלי חרבא וכו' כדרך שאומרים בחול״

ברשימה אחת של תשובות הגאונים, נותר זכר לתשובות אחרות ששיגרו רב שרירא גאון ורב האי בנו אל גולי פאס באשיר, המזכירים אגב את המקוואות שהיו להם בעיר זו. הרב ר׳ יהודה ברצלוני ז״ל מביא בספרו שאלות ששאלו קהל פאס המועתקים (שהעתיקו מקום מושבם) מלפני אדונני שרירא ריש מתיבתא בר יהודה ריש מתיבתא האיי. לכל רבננא ותלמידיהון ובתאי וצבורי דמותביהן בפאס אשיר דאשתניאו ממדינת פאס וכו'״ (התרגום בעברית) לכל הרבנים ותלמידיהם ובעלי הבתים והציבור שמושבם היה בפאס ועתה באשיר, הטובים, המעולים, הנבחרים, הנאורים וכו׳ .

על שאלה שנשאל רב שרירא מקהילת פאס אודות קריאת המקראות ללא תרגום, הוא עונה להם שאם תהיה מחלוקת בציבור מוטב לעשות כמנהגיכם .

לאחרונה הגיע אלינו צילום, קטע ממכתב בכתב ידו של הרב האי גאון אשר נשלח מבגדד, ומיועד לאברהם ותנחום הבנים של יעקב, בעיר פאס אשר בצפון אפריקה. במכתבו זה הוא מבכה את מותו של אדם בשם אבו יוסף יעקב בן נסים אבן שושן מקירואן ומציין שידיעה זו הגיעה אליו זמן מה לאחר מות אביו הרב שרירא גאון .

עכ״פ אנו רואים שהיתה התכתבות בין אנשי פאס והגאונים על אף שלא ידוע לנו שמות החכמים שהרביצו תורה בעיר זו מחוץ לרבנו שמואל הכהן בר חפני.

רם שמואל הכהן בר חפני

הרב שמואל הכהן בר חפני חותן הרבי האי גאון, אשר הקים מחדש את ישיבת מורא היא מתא מחסיא, היה מבני קהל פאס. בספר ״עטור הלכות תפילין״ כתוב ותשובה לרב שמואל בר חפני חכם פאס". הרב שמואל בן חפני חיבר הרבה ספרים בהלכות ודינים יותר מכל הגאונים אשר היו לפניו, אך גורל רוב ספריו לא היה טוב מגורל רוב ספרי הגאונים. מכל ספריו נראה שהלך בעקבות הרב סעדיה גאון וחיבר כמוהו מבוא לתלמוד.

מבין ספריו אנו יכולים למנות: ״ספר בענין עונת הקטנות ועונת הגדולות, ספר בדיני ציצית, ספר מצרנות, שערי ברכות, ספר המצות, ספר ההוצאות, ספר התנאים, ספר השותפות וספר הדינים״.

עם חכמת התורה שבעל פה חברו בו יחדיו גם חכמות חצוניות, והרבה לקרא בספרי נכרים. ככל משכילי הזמן ההוא כן גם רב שמואל בן חפני השתדל לדרוש ולתור בחכמת לשון הקדש ודקדוקו. המדקדק רבי יונה בן גנאח אמר עליו כי היה מזהיר על דקדוק הלשון אזהרה מופלגת .

בימי הצרות שעברו עליהם בסוף המאה העשירית ובראשית המאה האחת עשרה, סבלו היהודים במיוחד כאשר נפלה פאס בשנת 1032 בידי שייך אחד השבטים הברברים שהחריב את כל העיר ועשה שמות ברובע היהודי. לפי המסופר נהרגו אז ששת אלפים איש ויותר, ומאחרים לקח השייך את נשותיהם ואת רכושם, אך בכל זאת עמדו בקשרים עם רב שרירא, רב האי ורב שמואל בר חפני.

באגרתו של רב שמואל בר חפני אל אנשי פאס מדובר על פורענות גדולה שמצאה את קהילת פאס וזו לשונה: ״שמואל הכהן ראש הישיבה של גולה בן חפני הראש אב הישיבה של גולה… אל העדה הקדושה הדומה לאבן הראשה… וחשה לקיים מצוות ולא בוששה… החונה במדינה הגדולה היא מדינת פאס הישנה, מקום התורה וגורן החכמה ויקב התעודה, המדדים שינה לדרוש תורת ה׳.. ואכן באה שמועתכם ..על הרס מקדשנו ועל הרג עמנו״.

בשנת ד׳ תשצד נאסף אל עמיו הרב שמואל ועם מותו נפלה ישיבת סורא למשואות נצח. אחריה הפסיקה להתקיים ישיבת פומפדיתא, עם מותו של הרב האי גאון שהלך לעולמו ארבע שנים אחרי מות רבי שמואל בר חפני, ועם המאה השמינית לאלף החמישי נחתם פרק זמן הגאונים.

ה״פאתחה״

פרקים בתולדות האסלאם

אנו פונים אל יצירה אחרת של תקופה זו — ה״פאתחה״, הסורה הפותחת את הקוראן, היא התפילה של המוסלמים, האומרים אותה 10—17 פעם ביום — ביום חול וביום ששי ובחגים. שעה שביהדות הסידור הוא ספרות שלמה, אצל המוסלמי: עומדת ה״פאתחה״ במקום הכל. על כן חשוב מאוד שנהפוך בה ביצירה זו ונבין אותה. לגבי דידי, אין ספק שהיא יצירה ליטורגית מכוונת ושמוחמד חיבר תפילה זו על־מנת שתשמש כתפילה ציבורית לכל הזדמנות. הדעות חלוקות בנוגע למנין הפסוקים בסורה זו, אך השאיפה היא לראות בה שבעה פסוקים — אם על־ידי מנייה ה״בסמלה״ או על־ידי חלוקת הפסוק האחרון לשניים:

 

בשם האל הרחמן והרחום

תהילה לאל ריבון העולמים

הרחמן והרחום

אדון יום הדין (אולי אפשר לתרגם : המולך ביום הדין)

 אותך נעבוד וממך נבקש עזרה

 נחנו באורח מישור

אורח אלה שהסיבות להם, לא של אלה שעליהם החרון

ולא של התועים.

 

״תהילה לאל רבון העולמים״ — זו צורה שאינה מצויה הרבה בספרות התפילה העברית. אנו פותחים את התפילה ב״ברוך אתה״ (גם בקוראן יש ״תַבַּארַכּ״), אך כאן צורה סובסטנטיבית. ״תהילה לאל״ — כפי שמקובל בשפה הסורית. ״עולמים״ — אין לפרש כאן העולם הזה והעולם הבא, ומובן המלה, כמו במדרש, אינו אלא בני־אדם. כד אנו מוצאים גם בסורה 29, 9:

 האם אין אללה יודע מה בלב העולמים ?

לפיכך ברוד, שמוחמד הבין ״עולמים״ — בני־אדם.

״אדון יום הדין״ (המולך ביום הדין) — כמו בתפילות של הימים הנוראים ״מלך המשפט״. גם עצם המליצה ״יום הדין״ נמצאת רק בשתי התקופות הקדומות של מכה.

״אותך נעבוד וממך נבקש עזרה״ — גם זה מזכיר את ענין התפילה של הימים הנוראים ״שאותך ביראה נעבוד״. גם המליצה ״לעבוד״ אינה נמצאת אלא כאן.

״נחנו באורח מישור״ — כפי שאנו קוראים בתהלים כ״ז, יא: ״הורני ה׳ דרכך ונחני באורח מישור״. אך כאן משתמשים במלה ״ציראט״, שנגזרה מן הלטינית (״סטרטה״ — דרך). המלה שכיחה ביותר גם בלשון התלמוד, ומסיבה פשוטה מאוד.

הערת המחבר: . הצירוף ״יום אלדיך בערבית מעיד ללא ספק על השפעה עברית, שכן התרגום המקובל של ״דין״ הוא דת ואמונה.

بسم الله الرحمن الرحيم

1 – الفاتحة

الْحَمْدُ للّهِ رَبِّ الْعَالَمِينَ 2

الرَّحْمـنِ الرَّحِيمِ 3   

مَـلِكِ يَوْمِ الدِّينِ 4

إِيَّاكَ نَعْبُدُ وإِيَّاكَ نَسْتَعِينُ 5 ا

هدِنَــــا الصِّرَاطَ المُستَقِيمَ  6

صِرَاطَ الَّذِينَ أَنعَمتَ عَلَيهِمْ غَيرِ المَغضُوبِ عَلَيهِمْ وَلاَ الضَّالِّينَ

התרגום וביאורים של פרופ' רובין מתוך ספרו " הקוראן "

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 134 מנויים נוספים

יולי 2017
א ב ג ד ה ו ש
« יונ   אוג »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

רשימת הנושאים באתר