MARIAGE ET VIE DE FAMILLE Tehila le David.R.D.Hassine
MARIAGE ET VIE DE FAMILLE
A la fin de l'annee 1746 ou au debut de 1747 au plus tard, David Ben Hassine epouse la fille de son maitre, le dayyan Mordekhay Berdugo. Honneur insigne accorde a un disciple favori, qui va desormais faire partie, par alliance, d'une des families rabbiniques les plus influentes de la ville de Meknes. Mordekhay Berdugo lui-meme est le disciple et le beau-fils du celebre dayyan Moshe Berdugo. Son frere, Yehouda Berdugo (c. 1690-1742 ) juge a Meknes depuis 1731 est l'auteur de plusieurs ouvrages d'exegese biblique, dont Mayim 'Amouqim (Jerusalem 1978 David Ben Hassine a deux beaux-freres eminents: Yeqoutiel (c. 1730-1801 dayyan a Meknes, lui-meme 
pere de deux rabbins-juges distingues, le savant Petahia Mordekhay Berdugo (1764-1820) auteur de Nofet Soufim (Casablanca, 1938) et Pittouhei Hotam (Jerusalem, 1980 et le poete Ya'aqov Berdugo (1783-1843) auteur du recueil de piyyoutim Qol Ya'aqov (Londres,1849 dans lequel il prend pour modeles plusieurs pieces de Tehilla Le-David. Mais le beau-frere le plus celebre de David Ben Hassine est sans contredit Rephael Berdugo (1747-1821) dit Ha-Mal'akh Rephael – l'Ange Rephael – president du Tribunal Rabbinique de Meknes, dirigeant communautaire dont la personnalite energique et les nombreux ouvrages savants marquent sa generation. Notre poete et ses enfants vont baigner dans cet entourage prestigieux, qui jouera un grand role dans leur vie.
A l'occasion de la naissance de son fils aine Aharon, le mercredi 4 Tevet 5508 6 Decembre 1747 David Ben Hassine prononce, le jour de la circoncision, un sermon qu'il reproduit dans son Migdal David (fs. 28a-29a). II celebre fierement la premiere recitation de la haftara par son fils, a la synagogue, un samedi de Nissan 5514 (avril 1754) en composant deux piyyoutim, ou il lui souhaite de devenir un rabbin erudit, et de suivre toute sa vie la voie de Dieu, qui lui trouvera une epouse de bonne famille. Mais le petit Aharon se livre bientot a des jeux bien dangereux. Vers 1760 au cours d'une querelle, il blesse grievement "un enfant de son age", au couteau, desesperant son pere et le "couvrant de honte". "Par miracle", l'enfant blesse se retablit, et le poete fait le voeu de chanter tous les jours les louanges de Dieu, qui l'a protege du "grand danger ou il se trouvait".
118 – בשיר ורן אקרא בגרון
pיוט יסדתי כשנתחנך אהרן בני להפטיר הפטרה בציבור
בשיר ורן / אקרא בגרון / במקהלות עדת ישרון
אשיר היום שירה חדשה
בשפה בנעימה קדושה
לאל ברוך אשר עשה
את משה ואת אהרן
נהלל אלהים צבאות
הגיעני זמן זה לראות
ברוך אל רב ההודאות
יארמו נא בית אהרן
כפי פרושות השמים
תהיה כעץ שתול על מים
ללמד תורה לשם שמים
מתלמידיו של אהרן
יחיד נורא אליך אעתיר
כאשר זכה להיות מפטיר
יזכה להיות אוסר ומתיר
ומשחת את אהרן
דברי תורה מאד ערבים
לך יהיו בם חביבים
תורה נביאים וכתובים
יהיו על לב אהרן
ואל שדי הוא ידריך אותך
לעשות גדילים על כסותך
ולקשר תפלין על ידך
והיה על מצח אהרן
יוסיף עוד שנית צור נעלה
ימציא לך זווגך עם כלה
שלשלת יחס והמעלה
יברך את בית אהרן
דעה תוסיף יפה אף נעים
לקרא דת אמון שעשועים
אשר צוה אל תמים דעים
ביד משה ואהרן
בן חסין במצות הבורא
תהיה, וממנו התירא
כל רואיך יאמרו : " אשרי "
הנה פרח מטה אהרן
חפץ תהיה מאד וחרד
במצות מהם אל תפרד
כשמן הטוב היורד
על הזקן זקן אהרן
זכות אבות שוכני מערה
תבורך בברכה סדורה
המשלושת בתורה
האמורה מפי אהרן
קולי רצה, חי העולמים
לראות בבנין בית עולמים
שם יקריבו עולות ושלמים
הכהנים בני אהרן