ארץ רחוקה מאוד-מואיז בן הראש-בארץ המהגרים

ארץ רחוקה מאוד

אֲנִי בָּא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד 
וְזֶה מָה שֶׁיֵּשׁ לִי לוֹמַר

אֲנִי מְאֹד עָיֵף

לְשׁוֹנִי יְבֵשָׁה
כְּשֶׁאֲנִי מְדַבֵּר אֵינִי מֵבִין מָה אֲנִי אוֹמֵר 
כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹתֵק אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹת 
שֶׁמְּבַקְּשִׁים מִמֶּנִּי לְדַבֵּר בִּשְׁמָם

אֲנִי בָּא מֶרֶץ מֵאֹד רְחוֹקָה 
בָּהּ הָעֱצִים עֲדַיִן הָיוּ יְרוּקִים

אֲבִי נוֹתַר חֲסַר בַּיִת בְּגִיל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה
אִמִּי נֶעֶלְמָה כְּשֶׁהָיִיתִי בָּן שֵׁשׁ

אֲנִי עַד כְּדֵי כָּךְ עָיֵף 
שֶׁסַּנְדְּלַי זְקוּקִים לַמִּטָּה

אָז בְּבַקָּשָׁה אַל תְּבַקֵּשׁ 
מִמֶּנִּי לַעֲבֹד יוֹתֵר 
רַחֵם עֲלֵי 
אִם תִּתֵּן לִי לָנוּחַ
אֲסַפֵּר לְךָ אֶת הַסִּפּוּרִים הַנִּפְלָאִים בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם 
אֶת הַסִּפּוּרִים שֶׁל אַרְצִי, 
בְּבַקָּשָׁה תֵּן לִי לָנוּחַ 

לָנוּחַ

לָנוּחַ…