ארכיון יומי: 7 בינואר 2020


העליות הגדולות מארצות האסלאם- הנהגת קהילת יהודי מרוקו ושאלת העלייה

הנהגת קהילת יהודי מרוקו ושאלת העלייה

הוועדה המרכזית של הסתדרותנו, דנה בישיבתה האחרונה במצב העלייה במרוקו. ידיעותינו התבססו על דו״חים טלגרפיים וידיעות אישיות במיוחד על-ידי היו״ר שלנו מביקורו בפאריס אצל נציגי הסוכנות ונציגי הממשלה הישראלית.

כולם היו משוכנעים לגמרי בגישה הרצינית של כל גורמי העלייה, הוועדה המרכזית בכל זאת, נאלצת לקבוע שהתוצאות הן רחוקות מלהתאים להחלטות שנתקבלו על־ידי כל הגורמים.

אנו יודעים בבירור שהירידה הגדולה במספר העולים במשך החודשים האחרונים אינה כתוצאה מחוסר רצונן של הסוכנות והממשלה, כי אם כתוצאה מהמצב הכללי, שענייני הביטחון דורשים את כל תשומת הלב ויש להעדיפן על כל יתר הבעיות ואנו מבינים שבתנאים הללו – אין אפשרות לבצע את יתר ההחלטות כפי רצון כולנו, בכל זאת מחובתנו לעורר תשומת לבם של מנהיגינו, בהיותם שקועים כולם בדאגה לסכנות הנשקפות לישראל אינם רואים את הסכנה האורבת ליהדות מרוקו.

המצב הפוליטי במרוקו כפי שהתפתח במהירות בשבועות האחרונים אינו משאיר כל ספק אצל כולם ובייחוד אצל העסקנים הציונים, ביחס לקו של ממשלת מרוקו בעתיד הקרוב בנוגע לעלייה.

מבלי לייחס לממשלה המרוקאית עמדה עוינת להגירה, היא לא תרשה עלייה המונית מאורגנת מפני שהכריזה שהיא נאמנת להכרזת זכויות האדם, ומתיימרת להיות דמוקרטית היא תתנגד לעלייה מסוג זה שתתפרש כחוסר אמון בממשלה וישמש כהוכחה שהיחסים בין היהודים והמוסלמים אינם תקינים.

כל ההצהרות הרשמיות, בין מצד הסולטן ובין מצד השרים מכריזות על התקרבות אמתית בין האזרחים היהודים והמוסלמים של מדינה זו.

בחוגים הגבוהים של השלטון מבטיחים התמזגות ואיחוד מלא של כל אזרחי המדינה על בסיס של שוויון, ורבים מהקהילה היהודית הולכים שולל ונאחזים בסיסמאות הללו כעל דבר של קיימא.

כתוצאה מכך נמצאים כבר יהודים התומכים בשיטת המיזוג הכללית ומתנגדים לא רק לעלייה מאורגנת והמונית אלא גם שוללים את הפעולות של מוסדות חסד כמו ג׳וינט, אוז״ע (התאחדות ההסתדרויות הציוניות במרוקו) וכו'. כתוצאה מתנועה זו וההצהרות הנ״ל אנו חוששים לבאות ופוחדים שיוקטן מספר המועמדים, ה׳ יודע עד איזו מידה.

לשרגאי מקלמרו, יו״ר ההסתדרות הציונית במרוקו, 11 בינואר 1956. מקור:  תרגום  תורגם מצרפתית.842/256  אצ׳׳מ

יהיה זה קשה להסתדרויות בינלאומיות זרות, כגון: הקונגרס היהודי העולמי, לעמוד על כך שהעלייה המעשית תימשך בו בזמן שאחינו הבלתי-אחראיים, העיוורים והפנטיים הנם הראשונים הדורשים מיזוג מלא.

ידוע לנו אל-נכון שדמגוגים אלה יתנו במוקדם או במאוחר את הדין על שגיאה חמורה כזו, כאילו אין אלא שאלת הביטחון הפיזי העומדת על הפרק בשעה זו. למעשה קיימת שאלה של ביטחון כלכלי שזה דבר בטוח שתתעורר בכל חומרתה ולא הקהילות היהודיות ולא הממשלה המרוקאית תוכלנה לפתור את הבעיה.

זוהי מסקנתנו על המצב. בראייה לא פסימיסטית מוגזמת אבל בבהירות על סמך ניסיוננו בעבר.

כתוצאה מכך, תפקידה של ממשלת ישראל והסוכנות היהודית הוא להכיר את סכנת השעה ולנקוט בכל המאמצים להקדים את התרופה. הדבר נוגע, למעשה, לניצול מקסימלי של השער הפתוח עדיין. יש לחשוב היטב שהפסקת העלייה היא אבדן כוחות היכולים להיות לעזר כלכלי וביטחוני לישראל והיהודים המרוקאים יישארו כבני תערובת, מוזנחים ונתונים במצב עלוב.

בקשתנו היא, לכן, שמספר העולים לחמשת או ששת החודשים הקרובים יוגדל ל-5,000 לחודש ובאם אפשר: להגדיל ל-6,000. להקדיש את הסמסטר להצלה, ולנקוט בכל האפשרויות לעליית הצלה.

חיסול כפיים

בערך כ-30,000 עד 40,000 איש, בעלי רצון עז לעלות כבר נרשמו, עיניהם נשואות לישראל מתוך רעדה. לכן, יש צורך להבין את אנשי הכפרים שתנאי-חייהם קשים מנשוא.

בשביל אנשי כפרים אלה המפוזרים באזור האטלס, ההגנה היחידה על חייהם הם מוצאים אצל הקאיד (המוכתר) ולפעמים על-ידי המבקר הצרפתי האזרחי. אלה האחרונים נעלמים עם הקמת המשטר החדש במרוקו. היהודים נעזבו לנפשם ואין להם אפשרות לעבוד והם סובלים חרפת רעב. חייהם בסכנה ואין פתרון אחר מאשר העברתם לישראל.

חיסול הכפרים הללו אינו ניתן לביצוע באופן חלקי ויש לבטל לגביהם את חוקי הסלקציה. הניסיון הראה שזה בלתי-אפשרי להפריד בין בני משפחה אחת ובאותה מידה בין אנשי כפר אחד. בין אוכלוסייה של 200 נפש בערך, נניח ש-150 שקיבלו אשור, יעזבו לאנחות את 50 הנותרים.

נעשה ניסיון להעברת אלה שנפסלו לעלייה למרכזים גדולים מתוך חישוב שיהיו מוחזקים על־ידי הקהילות והג׳וינט, שהם מוכנים לעזור ברצון. אולם התוצאה היתה פטלית. אותם המפונים שאנו מכנים אותם ״מקרים סוציאליים״ לא נקלטו, ולא יכלו למצוא תעסוקה, ובכלל לא יכלו להתאים את עצמם לחיי העיר. היו מחזות איומים שסיכנו את הקהילה בערים הללו, ואשר משך תשומת-לב השלטונות האזרחיים. להשאיר את 50 האנשים הללו בתוך הכפר לא ניתן לביצוע מתוך טעמים פשוטים של מצב הבריאות והעוני של הנ״ל.

רמזנו שישנה אפשרות של קיצוץ או סגירת העלייה בעתיד הלא-רחוק. ישנה אפשרות שיוחזרו השליחים באחד הימים וכתוצאה מכך יהיה אי-סדר וחוסר ארגון במסגרת הביצוע. משום כך, ומשום הצורך בשיתוף פעולה בין ״קדימה״ וא.ס.מ. באמצעות ועדת העלייה העלינו בפני מר דובדבני [ברוך דובדבני, מנהל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית בפאריס]. את הרעיון למנות אחד מחברינו שישא בעול של אדמיניסטרציה ושל כל הפעילויות המוטלות על ״קדימה״. האחראים על ״קדימה״ – עמוס רבל, אברהמי ווילנר מסכימים בהחלט לצרף נציג קבוע של א.ס.מ.; גם מר דובדבני הסכים באופן עקרוני, הוא אמר לנו להציע בפניכם הצעה זו והוא מוכן לתמוך בזה. אנו מביעים את הדחיפות במימוש ההצעה לפי אי-הביטחון של מחר. אנו מבקשים את האחראים מטעם הסוכנות היהודית לחת הוראה דחופה לביצוע.

א.ס.מ הכוונה –ICEM – Integrovenmental Committee for European Migration

העליות הגדולות מארצות האסלאם- הנהגת קהילת יהודי מרוקו ושאלת העלייה

אשרי האיש-תולדות הרבנים והאישים לשושלת מויאל והעיר בז'ו-יצחק מויאל

 

פה תועלת יש בנתינת פרוטה לצדקה

אומר רבא האי מילתא אשתעי לי עולה משמיה דר׳ אלעזר, מאי דכתיב ״וילבש צדקה כשריון׳׳, לומר לך מה שכיון זה שכל קליפה וקליפה מצטרפת לשריון גדול, אף צדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול.

מה יעשה אדם שאין לו מעות. ורוצה לזכות במצוות צדקה:

אסר רבי יצחק מאי דכתיב ׳׳רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד׳. משום דרודף צדקה ימצא צדקה. אלא לומר לך, כל הרודף אחר צדקה הקב״ה ממציא לו מעות ועושה בהן צדקה.

מפני מה העושה צדקה בסתר גדול ממשה רבינו.

אמר רבי אלעזר, גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה דאילו במשה רבינו כתיב ׳׳כי יגורתי מפני האף והחמה׳׳. ואילו בעושה צדקה כתיב ׳׳מתן בסתר יכפה אף ושחד בחיק חמה עזה׳׳.

לפי מה משתלמת הצדקה:

אמר רבי אלעזר אין הצדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה שנאמר זרעו לכם צדקה וקצרו לפי חסד שבה. וברש״י אלא פי גמילות חסדים שבה ־ הנתינה היא צדקה והטורח הוא החסד כגון מוליכה לביתו או טורח שתעלה לו להרבה. כגון נותן לו פת אפויה או בגד ללבוש, או מעות בעת שהתבואה מצויה שלא יוציא מעותיו לאיבוד. שנותן לבו ודעתו לטובתו של עני.

האם כל אחד יכול לזכות לתת צדקה לעניים מהוגנים:

ואמר רבי אלעזר, כל העושה צדקה ומשפט כאלו מילא כל העולם כולו חסד, שנאמר ״אוהב צדקה ומשפט חסד ה׳ מלאה הארץ׳׳. שמא תאמר כל הבא לקטוף קוטף, תלמדו לומר ״מה יקר חסדך אלקים וגו׳״ יכול אף ירא שמים כן, תלמוד לומר ״וחסד ה׳ מעולם ועד עולם על יראי!״ שמא כל הבא לקפוף, ולעשות צדקה וחסד, קופף ומספיקין וממציאין לו אנשים מהוגנים לכך, תלמוד מה יקר, צריך לתת לב ולטרוח ולרדוף אחריה לסי שאינה מצויה תמיד לזכות בה למהוגנים.

אבא ברוב חוכמתו ופירוש הזוהר הקדוש שבו קרא רוב ימיו, אמר, הנותן צדקה לעניים וחילק את ממונו עם עני ואביון, אין מצווה גדולה מזו. בכל הסיפורים שלו שסיפר נתן לנו את הידע בקבלת המצוות שאדם צריך לעשות ולקיים מדי יום. תמיד דאג לקיים את מצוות הצדקה ודגל בה תמיד כל אדם הדופק על דלתו לא יוצא ריקם.

אמא האישה הצדיקה ושומרת המצוות היתה גם היא שותפה למצווה גדולה מעין זו, ותמיד כשהלכה לעבודה שלה ובהיותה בריאה וראייתה טובה נתנה גם היא צדקה לעניים וגם חילקה מזון לעניים שהכירה ושלא הכירה, ותמיד עודדה את אבא בכל מהלכיו מאז ומתמיד. כשאבא היה יושב מסביב לשולחן תמיד נתן לנו כמה דרשות בנושא הצדקה שצריך אדם לתת ולהשתתף במצווה זו כסי שאבא הקריא לנו כמה פסוקים אלו:

האם גם כשמתבייש העני, מקבל שכר על כך:

״כי את כל מעשה האלוקים יביא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע״ מאי אם טוב אם רע אמרי דבי ר׳ ינאי זה הנותן צדקה לעני בפרהסיא, כי הא דרבי ינאי שראה לאותו איש שנתן זוז לעני בפרהסיא אמר לו, מוטב שלא נתת לו, מעכשיו שנתת לו וביישתו.

האם רשאים למנוע רגלי עניים בטענת ״עניי עירך קודמיך

וחדשים מקרוב באו. שמונעין רגלי עניים הלכו אל פתחי בעלי בתים, ואין דואג עליהם לחיותם ברעב, ותירוצים לפניהם, שכוונתם לטובה. כי ע׳׳י שמתרבים העניים יש היזק לאביוני העיר ענייך ועניי עיר אחרת קודמין, דזה שייך ביחיד שרוצה לתן צדקה, ויודע בנפשו שאין בכוחו לתן רק לאחד, על זה אמרו: ענייך קודמין, אבל לתת פלס ומאזני משפט על כל העיר ולומר שאין בכוחם לתן רק לעניי עירם, ולסגור בשביל זה הדלת על כל עניי עולם, זה לא נמצינו.

האם הכוונה שלאחר זמן יתמלא חסרונו, או שבשעת נתינת הצדקה לא נחסר כלום:

פעמים שאדם מחשב בלבו לעשות צדקה, אך יצר הרע שבתוכו אומר: מה לך לעשות מצוה ומחסר את נכסיך – עד שאתה נותן לאחרים, תן לבנך, ויצר הטוב אומר תן מצוה ראה מה כתיב כי נר מצוה, מה הנר הזה כשהוא דולק אפילו אלף אלפים קרוינין (נרות שעווה) וסבקין (נרות חלב) מדליקין הימנו אור במקומו. כך כל מי שיתן למצוה אינו מחסר את נכסיו, לכן נאמר כי נר מצוה ותורה אור.

מה גדול ממה, צדקה או קרבנות:

אמר רבי אלעזר גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות שנאמר ׳׳עושה צדקה ומשפט נבחר לה׳ מזבח׳׳.

היחסר אדם מממונו בנתינת צדקה:

לעולם אין אדם מעני מן הצדקה ולא דבר רע ולא היזק מתגלגל על ידה שנאמר ׳׳והי ה מעשה הצדקה שלום״.

איזה יום עולה על כל יפי השנה במצות צדקה:

ומה נכבד היום הזה(פורים) והוא העולה על כל שאר ימות השנה, במצות הצדקה, כי ביום הזה עושה אדם במצות הצדקה תיקונים נפלאים גדולים ונוראים במדות ובעולמות העליונים הקדושים לאין תכלית, יותר מבשאר הימים, לכן ירבה אדם בצדקה ומתנות לאביונים אף יותר מהשגת ידו, וכל הפושט יד לטול, אף שיודעין בו שאינו צריך לטול צדקה, נותנים כי במידה זו של ותרנות ביום זה עושה תיקונים גדולים בעולמות העליונים הקודשים. והמעיין בכתבי הארי ז״ל, יראה פעולות בוטחות בה׳ ועושים חסד וצדקה ביום הזה, בודאי יעורר נדבת לבו הטהור לזה.

כסה פעמים מחויב האדם להפריש צדקה:

נתון תיתן לו, אפילו מאה פעמים.

האם מותר לנסות את הקב״ה בדבר זה:

הצדקה דוחה את הגזרות הקשות וברעב תציל ממצוות כפו שאירע לצרפית: הגה והיא מעשרת ואסור לנסות הקב׳׳ה כי אם בדבר זה שנאמר ובחנוני נא בזאת וגו' וי״א דווקא בנתינת מעשר מותר לנסות הקב״ה אבל לא בשאר צדקה.

מה בין הנותן ״מעשר׳ לנותן ״חומש״:

כל השומר מעשר מובטח בכך שלא יבוא לידי היזק כלל. והשומר חומש מובטח שיתעשר. וישרש בזה מדת הביטחון והלואי כל ישראל היו שופרים מעשר היה מתקיים הפסוק: "אפס כי לא יהיה בך אביון׳.

היכן נצטווינו בתורה במצות הצדקה:

מצות עשה ליתן צדקה כפי השגת יד וכפה פעמים נצטווינו בה במצות עשה, ויש לא תעשה במעלים עיניו ממנה שנאמר "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך" וכל המעלים עיניו ממנה נקרא בליעל וכאלו עובד אלילים ואמד יש להיזהר בה כי אפשר שיבא לידי שפיכת דמים שימות העני המבקש אם לא ייתן לו מיד, כעובדא דנחום איש גם זו.

אבא העניק לנו חינוך פעולה, הוא ואמא עשו הכל כדי שנוכל ללמוד ממנו דברים מיוחדים שכל חייו עשה למען אחרים. הוא עשה את כל הדברים מתוך ליבו ובשמחה, ונטע בנו אמונה שלמה להאמין במי שמנהל את העולם. אבא עשה מעל ומעבר ונטל הכל על כתפיו, הביא את בניו לגיל מצוות וללא עזרה של אף אחד. כשהחליט לעשות אירוע משפחתי הוא דאג לכל ולא החסיר כלום, רק הזמין את כל המשפחה שלו, אביו ואמו, ואחיו ואחיותיו, ואת כל פי שהכיר, כדי שיבואו לחגוג עימו את השמחה.

לאחר בר המצווה של אברהם בנו, התכונן לבר מצוה של בנו משה, חסך וקנה דברים כדי להרים אירוע מעין כמוהו לבנו השלישי. התכונן נפשית, הוא ואמא טרחו עבדו והשקיעו את ממונם והתכוננו לאירוע בצורה טובה, ולפני הבר מצוה לימד את משה את עול המצות ואת התורה מילה במילה, וישב אתו ימים ולילות ללמדו, כדי שיוכל לעמוד בגאוה מול כל האורחים והמשפחה ולהתפאר במעשה ידיו. אבא ואמא דאגו מראש לכל הילדים לבגדים חדשים, נעליים חדשות ולכל הדברים הנחוצים, והדבר הכי חשוב שאבא הקפיד לקנות, שתיה אם חריפה או מתוקה, ולשמור לאירועים אלו או אחרים, ומילא את המחסן בכל טוב, בסכו״ם, בצלחות ובציוד, והתכונן בצורה יסודית.

זה האבא שלנו, וממנו למדנו שהשמחה העיקרית שנטע בנו הניבה פרי, ולא נתן לנו להיות עצובים, וכך למדנו ממנו עוד כשהיה אדם בריא, שאת כל הסידורים הקניות עשה בעצמו, ולא נתן לאמא לעבוד קשה. זאת הסגולה והחוכמה שלו. עוד בהיותו צעיר ישב ללמוד בלילות, והחדיר בנו פה גדולה של התורה שה׳ נתן לנו, ונטע אותה בנשמתנו, אם בתפילות וקריאת תהילים, הנחת תפילין כל בוקר תפילת שחרית מנחה וערבית.

אשרי האיש-תולדות הרבנים והאישים לשושלת מויאל והעיר בז'ו-יצחק מויאל-עמ' 35

יהודי אלג'יריה ולוב – משה חלמיש-משה עמאר-מוריס רומני-הו' אורות המגרב תשע"ד-משפחת אלאשקר במרוקו

 

משפחת אלאשקר במרוקו

גם במרוקו אנו פוגשים במשפחת אלאשקר, אם כי לא ברור אם היא חלק מהענפים שהוזכרו לעיל או שזהו ענף נוסף. הצדיק המכונה ״מולאי איגגי״ נמנה כנראה עם משפחה זו. הוא נקרא על שם מקום קבורתו – כפר איגגי הנמצא באזור גלאווא מרחק כמאה ק״מ מדמנאת. הוא ידוע כמלומד בנסים, יהודים ומוסלמים באים ממרחקים להשתטח על קברו, ועורכים הילולות גדולות לכבודו. סביב מקום קבורתו בנו בניינים רבים לאיכסון העולים לזייארה. לפי אחת המסורות שמו הוא רבי דוד אלאשקר. ידוע גם הצדיק רבי חיים אלאשקר, הקבור בכפר תאזארת, גם הוא מלומד בנסים, ובאים להשתטח על קברו. ולפי אחת המסורות הוא אחיו של רבי דוד. תקופת חייהם אינה ידועה והפרטים המציאותיים סביבם נתערפלו ונתמזגו בסיפורים על שבחי צדיקים ומעשי נסים.

רבי משה אבי רבי יוסף

רבי משה אבי רבי יוסף היה תלמיד חכם בעל השכלה כללית, רופא ומשורר. נראה שגם הוא הגיע לתלמסאן בגירוש. לרבי משה היה בן נוסף בשם רבי יהודה שלמד עם רבי יוסף לפני רבי שלמה כלץ, והוא היה בין אלה שהציעו לאחיו ר׳ יוסף, לחבר ספר שיסביר את סדר המסכתות בש״ס, וזה הגרעין לחיבור צפנת פענח. את שמחתו על יצירת אחיו הביע בחיבורם של שירים אחדים לכבודה.

נראה כי הייתה קרבה משפחתית בין רבי יוסף לבין חברו לספסל הלימודים, רבי אברהם גאבישון. האחרון מביא פירוש בשמו: ״אמר לי מסרפי החכם הה״ר יוסף אשקר ז״ל״. ומכאן כי אחת מבנות רבי משה הייתה נשואה לאחד מבני משפחת גאבישון. משפחה נכבדה של רבנים, רופאים ועשירים, אשר גם היא הגיעה לתלמסאן עם המגורשים.

לא ידוע לנו אם רבי משה השאיר חיבורים כלשהם. בנו רבי יוסף, הזכירו בחיבורו דרך עץ החיים. ואף כלל בחיבורו עדות ביהוסף שיר דידקטי על דיני שחיטה שכתב אביו, ומצטט אותו בביאורו שם להלכה. את ההלכות בשיר לא ביסס ר׳ משה רק על פסיקתו של הרמב״ם אלא נסתמך גם על פוסקים אחרים ולפעמים העדיף את פסיקתם על זו של הרמב״ם.

שנת פטירתו של רבי משה אינה ידועה. בפתיחת ההקדמה לצפנת פענח שכתב בנו בשנת רפ״ח (1528) הוא מזכירו בברכת המתים. וייתכן שהוא נפטר זמן רב לפני כן, בעוד ר׳ יוסף נער, ולא הספיק ללמוד ממנו הרבה. כנראה זו הסיבה למיעוט אזכורו בחיבוריו הרבים של בנו.

מצאנו אזכור נוסף של רבי משה בקובץ דרשות, כתב יד בית מדרש לרבנים בניו יורק מס׳ 6224, דרשה לשבת תשובה: ״דרוש לשבת בינתים מיסוד הגביר הנגיד ר׳ משה לשקר יצ״ו״, נושא הדרשה פסוק מפרשת האזינו ״ימצאהו בארץ מדבר, גרסינן במדרש הזוהר״. ומכאן שעסק בחכמת הנסתר. מקור זה חסר תאריך, אך כיוון שרוב הדרשות בקובץ הן של חכמי הגירוש, ייתכן שמדובר ברבי משה דנן.

אם אמנם מדובר ברבי משה אבי ר׳ יוסף, יש בידינו לפרש את התואר ״הנגיד״ שהוצמד לשמו, כמי שנמנה עם ראשי הקהל, שכן מתקופה זו ידועים לנו כמה משמותיהם של אישים שכיהנו בתפקיד הנגידות בתלמסאן ורבי משה לא נמנה עמהם.

כמו כן הגיע אלינו שיר קילוסין ששלח ר׳ אברהם בן דיסוס לכבוד ר׳ משה ך אלאשקר לתלמסאן, ודומה שהמדובר ברבי משה דנן:

מא ארסל [= מה ששלח] ה״ר אברהם ן' דיסוס לה״ר משה ן׳ אלאשקר ז״ל לתלמסאן יעזרה אלי״ם.

לבי ביום תראה גבר ישר ותם –      נאה במהלכו ושכלו עלה.

נאה בדבורו דבריו שומעים            –           ברים ומשנתו בעוז נשתלה

מתת אלי״ם לעבדהו וגם אמו –            בסוס פגעה ביום נטבלה.

השיר מעלה על נס את חכמתו הרבה של רבי משה, הליכותיו, את יראת הכבוד והמשמעת שזכה להם מן הציבור. וגם אלה מעידים שהיה ממנהיגי הקהילה, ומכאן אישוש למה שהוזכר בספר הדרושים לעיל.

הערת המחבר: כי ממידת חסידות אישה הטובלת לנדתה, יש לה להיזהר כשיוצאת מהמקווה שלא לפגוש תחילה בגוי או בבהמה טמאה. ואם פגשה בהם רצוי שתחזור לטבול שנית. וכתב בספר הרוקח, שסוס אינו בכלל בהמה טמאה לעניין זה, ואדרבה אם פגעה בסוס זו סגולה: ״שבניה עומדין נאה בדבורן, שומעים ומבינים, לומדים תורה ואינם משכחין, וממעטין בשינה. ולא עוד אלא שאימתן מוטלת על הבריות״. מובא בשו״ע יו״ד, סימן קצח, מח, בנושאי כלים. וראה שם, בבית יוסף.

והארה מא גאובה בה [=וזאת מה שהשיבו עליה, רבי משה]

מעין חכמה ומקור דעת

עץ כל פרי שתלת בו

ימצא שירים בזמיר נעים

על כך חשקך דוד תוך קרבי

איך אנשך הן אמך

צדקו קורים שם הנעים

תוך פרדסך מימם כנוס

כל קונה שיר אליו ינוס

נגדם דמם עגור וסוס.

ובאהבתך לבי תפוס.

עת טבלה פגעה בסוס.

רבי אברהם בן ריסוס.

אמנם לא ברור מן השירים למי מן האישים הכוונה, אם לרבי משה הראשון, או לשני – אבי רבי יוסף. אולם הרי רבי אברהם בן ריסוס חי בדור הגירוש, ומכאן שהמדובר ברבי משה השני. עדות מסייעת עולה משיר נוסף באותו עמוד, כתב היד, ששלח ה״ר אברהם ן׳ ריסוס לרבי אברהם אבן זמרה, רבי משה ור״א אבן זמרה היו בני אותו הדור ושניהם באו בגירוש לתלמסאן. גם מתשובת רבי משה ניכר ששלח ידו במלאכת השיר, וזה מצאנו אצל רבי משה השני, דנן.

בדיוואן של רבי אברהם אבן זמרה מצאנו קינה ארוכה שכתב לכבוד ״הנבון הותיק ה״ר משה אלשקר יצ״ו״ לפטירת אחיו. ונראה שהמדובר ברבי משה אבי רבי יוסף.

יהודי אלג'יריה ולוב – משה חלמיש-משה עמאר-מוריס רומני-הו' אורות המגרב תשע"ד-היצירה של רבי יוסף אלאשקר בתלמסאן –עמ' 57

דניאל ביטון בר אלי -מי אתה המעפיל הצפון אפריקאי?- עבודת גמר מחקרית לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה"- רעיון 'החלוץ האחיד ו'תוכנית המיליון

קירבה משפחתית אחים ואחיות. – 3% ממעפילי צפון אפריקה היו אחים ואחיות

 קירבה משפחתית של אחים ואחיות צפון אפריקאים היו יותר זוגות אחים שעזבו את בית הוריהם כדי לעלות לפלשתינה א"י מאשר זוגות אחיות או זוגות -מעורבים של אח ואחות. פערי הגיל בין האחים והאחיות אינם גדולים משנה עד חמש שנים. 43 זוגות אחים העפילו מנמלי אירופה לעומת 13 זוגות אחים מחוף אלג'יר 5 .זוגות של אחים ואחיות העפילו מנמלי אירופה ו- 6 מחוף אלג'יר. העפלת צעירות עם אחיהם מלמדת שהמסורת והמנהג של הטלת אחריות על בחורות צעירות המשפחה נשמר בקרב מעפילי צפון אפריקה. לפי המאגר אשריאל בוזגלו העפיל עם אחותו פנינה בספינה 'יהודה הלוי'.

בראיונות עם מעפילי ספינות 'יהודה הלוי', 'לנגב' ו'המעפיל האלמוני' הם סיפרו שנמנעו, עד הרגע האחרון, מלהודיע להוריהם על העלייה לפלשתינה א"י כדי למנוע מהמשפחה להשפיע על החלטתם. – נתונים אלה לא מבטאים את סיפור העפלת אחים ואחיות בודדים שהעפילו ללא הוריהם וניתן להניח שלא הייתה לרצון הוריהם. צעירים אלה לא העפילו ממניעים משיחיים ולא היו 'ארחי פרחי' כפי שטען מויאל בדוח שלו, אלא ממניעים אידאולוגיים.

השכלה המעפילים. גם המידע על השכלת המעפילים הצפון אפריקאים לא נרשם באופן קבוע לצד שמותיהם, כך גם ברשימות מעפילי שארית הפליטה. כפי הנראה, מידע זה לא היה רלוונטי לגבי פעולות הצלה של יהודים ממחנות העקורים באירופה ולא כל שכן מצפון אפריקה. מטרת התנועה הציונית, עם הכרזת 'הספר הלבן' של שנת ,1939  היה למלא את ארץ ישראל ביהודים. מעטים מבין המוגרבים סיימו 8- 7  שנות לימוד. מספר שנות הלימוד נמוך מאחר ובני נוער במגרב יצאו לעתים קרובות לעבוד אחרי   4-3 שנות לימוד בבית ספר יסודי כדי לסייע בפרנסת המשפחה. יותר שנות השכלה היו למעפילים מחוף אלג'יר מאשר למעפילים מנמלי אירופה. לנתון זה עשויה הייתה להיות השפעה בהמשך על דימוים של מעפילי צפון אפריקה .

עירונים וכפריים. רק עבור 223 מעפילים – 9% – נרשמה מקום מגוריהם. למרות שנתון זה אינו גבוה הוא משמעותי. מארגני ההעפלה שביקרו בערים, בעיירות ובכפרים מרוחקים ממרכזים עירוניים הצליחו בכול זאת להעלות עירוניים ולא רק כפריים מדרום מרוקו ואלג'יר.

24% מהמעפילים שיצאו מחוף אלג'יר היו עירוניים לעומת 13% מהמעפילים העירוניים מנמלי אירופה לגבי האחרונים יותר ממחציתם הגיעו ממרוקו 66% – – והשאר מתוניס – 17% -, אלג'יר  13%  ולוב 4%  . נתון זה מעיד שאופייה של ההעפלה מנמלי אירופה – -'הבריחה' היה כפרית.

הדוחות של מויאל, חמל ופרידמן 'צבעו' את מעפילי צפון אפריקה בגוונים של צעירים חמומי מוח שנאספו מהרחוב או ממשפחות עניות מדרום מרוקו ומדרום אלג'יר. לעומת דיווחיהם קיימת עדות

אחרת של צעירים עירוניים ממרוקו שהעפילו לפלשתינה א"י. רפאל אביטל סיפר ש"קבוצה של – 30 בנים ובנות בני 16- 15 שאורגנה על ידי סאם אביטבול ]אביטל[ עזבו את צפרו ]ספרו, ב.ד[ בליל המימונה לכיוון מחנה 'שלווה ובריאות' בטנס, אלג'יר".  רפאל אביטל התייחס אמנם למעפילים מספינת 'יהודה הלוי' אולם במאגר רשומים 18 מעפילים עירוניים מספרו שהעפילו בספינה 'נחשון/קסטל' שהפליגה מנמל בצרפת כשנה אחרי ההעפלה הראשונה מצפון אפריקה. עם זאת, בארכיון לבון נמצאה רשימה של 12 מעפילים מספרו שגורשו בשנת 1946 לקפריסין.

משלח יד. גם נתון זה לא נרשם במדויק ברשימות המעפילים  . ברשימות שנרשם בהן משלח יד לא היה הבדל בין משלח ידם של מעפילים יוצאי אירופה למעפילי צפון אפריקה. לפי דוח משנת 1947 של הסוכנות היהודית נמצא שהמקצועות של עולים מארצות שונות היו דומים. הם עסקו בענפי המזון, המכונאות, הספּרות והמתכת. אם כי בין יוצאי אירופה היו גם פקידים ובעלי מקצועות חופשיים.

המקצועות של מעפילי צפון אפריקה היו: צורפות, חשמלאות, בנאות, רצענות וחקלאות. ברשימה אחרת נמנו בעלי מקצוע ב סנדלרות, חייטות, פחחות, אריגה ונגרות שהיו נפוצים בקרב המעפילים – מצפון אפריקה ומעפילים מאירופה כאחד. כמו בקהילות יהודיות אחרות גם בצפון אפריקה ניתן לזהות בעלי מקצוע לפי שמות המשפחה; נפח )חדאד (, נגר )נג'ר (, פלח )איכר (, צבאג )צבע(,  כייאט )חייט( דהבי (צורף).

בעדותו של רפאל חמל נמסר, שיש בין המעפילים הצפון אפריקאים אחוז גבוה של בעלי מלאכה ופועלים בקרב המשפחות "והם חומר טוב עם פוטנציאל".  גם בדיווחו של גרשון אדומי, ששהה חמש שנים במרוקו, לסוכנות היהודית נאמר ש"היהודי המרוקני הוא בעל מלאכה טוב, נגר, חיט ומסגר".  ואילו בבקשה של 15 עולים שהועברה לסוכנות היהודית על ידי המשרד הארץ ישראלי באלג'יר, בשנת 1945 פורטו מקצועות זהים למקצועות של המעפילים: חקלאים, צלמים, סנדלרים, מכונאים, חשמלאי רכב וחייטים. נתונים אלה מעידים שהסוכנות היהודית ידעה מה לצפות מעליית והעפלת המוגרבים.

הכשרה חלוצית במגרב ובצרפת. מוטיב מרכזי של התנועה הציונית היה הכשרה חלוצית. כבר בשנת 1945 בפגישה בקזבלנקה, בנוכחות אליעזר קפלן, לייב יפה ופריץ ליכטנשטיין, האחראי על המשרד הארץ ישראלי בפורטוגל ושולמן, האחראי על המשרד המקביל במרוקו, דווח על 150 צעירים שלמדו עברית ו- 50 מהם עסקו בהכשרה בחווה ליד קזבלנקה. בין המעפילים הצפון אפריקאים היו שהוכשרו במגרב בתנועות נוער ציוניות 'עטרת ציון' בג'רבה, 'צעירי ציון' בתוניס ו'קבוצות בן יהודה' בטריפולי וקזבלנקה, לא לאורך זמן ולא כול חברי התנועה השתתפו בפעילות. גם בדרום צרפת הפעילו חוות הכשרה ב'קומפ דה פיזול'. המידע על הכשרת מעפילים לא מולא כפי שלא מולאו פרטים אישיים ונתונים אחרים של מעפילים מוגרבים. ברשימות יוצאי אירופה בספינות העפלה לא צוין נתון זה.

חיים בן המוזג, מעפיל מהספינה 'יהודה הלוי', כתב ביומנו על ההכשרה בקזבלנקה במסגרת מועדון 'שארל נטר' עדותו של סאם אביטבול ]אביטל[ על חוות הלימוד ליד קזבלנקה, 'חוות אמסלם', מלמדת שבכול יום ראשון 40- 30 צעירים ממועדון 'שארל נטר' השתתפו בעבודת האדמה. ראיון אישי עם אליהו ביטון מ'יהודה הלוי' חיזק את עדותו של סאם אביטבול, וציין את שמות חבריו, שלמה אלקבץ אסתר ויצחק תורג'מן, שהשתתפו איתו בהכשרה בחווה זו.

לסיכום המעגל הראשון המאגר של מעפילי צפון אפריקה סיפק מידע שאפשר לשרטט את דיוקנם – של המוגרבים הראשונים החלוצים שהעפילו לפלשתינה א"י למרות שמלוא הפרטים הדמוגרפים שלהם – לא מולאו ברשימות העלייה מקפריסין. למעלה משני שליש מהמעפילים העפילו מנמלי אירופה. תופעה שלא הובלטה דיה במחקרים על ההעפלה מצפון אפריקה. יותר גברים מנשים העפילו מנמלי אלג'יר ואירופה. ממרוקו העפילו יותר מעפילים משאר מדינות המגרב ולוב. גיל הצעירים נע מגיל גיוס ועד שנות ה- 40 . ל- 91 זוגות נשואים לא היו ילדים, ל- 42 משפחות היו שני ילדים, ל- 68 משפחות היו שלשה ילדים ל- 74 משפחות היו 5- 4 ילדים ולחמש משפחות היו עשרה ילדים. נתון זה מפזר את הערפל בקשר לאופייה של העלייה שהתבססה על התרשמותם של שליחים. העפלת בודדים תאמה את תפיסת העלייה הציונית. ראוי לציין שעליית מעפילות בודדות צעירות מסורתיות מארצות האסלאם הייתה תופעה ייחודית. לחלקן התלווה אח או אחות בוגרים. לרוב המעפילים היו שנות לימוד מעטות, משלח ידם היה 'גלותי' 'עבודת ידיים' ולא 'עבודת כפיים' לפי תפיסת הציונות החלוצית. ראויה לציון התלהבותו של השליח כלב קסטל שתיאר תמונה ממחנה ההכשרה בבאראקי באלג'יריה של "קבוצת צעירים, בנים ובנות, עם טוריות ואתים. תמונה חלוצית מובהקת. בפוזות של גיבורים, בחיוכים של מגשימים".  עם  זאת רוב מעפילי צפון אפריקה לא עברו הכשרה חלוצית חקלאית ומעטים שלטו בשפה העברית.

דניאל ביטון בר אלי -מי אתה המעפיל הצפון אפריקאי?– עבודת גמר מחקרית לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה"– רעיון 'החלוץ האחיד ו'תוכנית המיליון

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 136 מנויים נוספים

ינואר 2020
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ    
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  

רשימת הנושאים באתר