פאס וחכמיה-רבי דוד עובדיה ז"ל-מספר הבתים והחצרות אשר בעי"ת פאס יע"א
אצאבא לוואסעא
דאר ראובן אנקאב 6
דאר סיף מימון 11
דאר בנימין בן סמחון 5
|
6 |
דאר רבי שמואל אלבאז |
|
8 |
דאר עוואלי מימון |
|
6 |
דאר בן דהאן |
|
ד |
דאר רבי נחמיה הכהן |
|
4 |
דאר מסעוד בן יסו |
|
6 |
דאר רבי עמנואל |
|
13 |
דאר רבי ידידיה |
|
8 |
דאר יוסף מרג׳אן |
|
|
|
|
|
דריבא די באב למללאח |
|
6 |
דאר רבי שלמה לעלוף |
|
6 |
דאר תאדלי |
|
7 |
דאר בן אזבילי |
|
5 |
דאר מסעוד בן ישראל |
|
1 |
|
|
דרב אנוואיל מן זיהת שוק |
|
|
6 |
דאר בן כמון |
|
9 |
דאר שלמה עמור |
|
6 |
דאר ישראל בן לחזאן |
|
6 |
דאר משה בן ברירו |
|
5 |
דאר אסנהאזי |
|
3 |
דאר רבי יהודה לוי |
|
8 |
דאר די קדאמהא |
|
21 |
דאר אסבאגא |
|
13 |
דאר בן לקונקי |
|
7 |
דאר בוסטון |
|
6 |
דאר מבורך |
|
4 |
־אר בן גריטט |
|
3 |
דאר בלדאן |
|
4 |
דאר רבי יעקב לוי |
|
7 |
דאר בן כסוס |
|
5 |
דאר בן בטאו |
|
2 |
דאר מסעודא אברהם |
|
7 |
דאר מבונו |
|
5 |
דאר בורוזו |
|
4 |
דאר תזזאמא סגירא |
|
6 |
דאר חזזאמא לכבירא |
|
7 |
דאר בן כסוס אוכרא |
|
3 |
דאר לוטאטי |
|
4 |
דאר משה הכהן בן לגזאלא |
|
6 |
דאר רבי ישראל |
|
2 |
דוירא די לוזהא |
|
2 |
דאר בן כליפא |
|
2 |
דאר די קדמהא |
|
2 |
דאר יודא לכסלאסי |
|
4 |
דאר עובד |
|
6 |
דאר ענאן |
|
|
|
|
|
נוואייל מן זיהת לגזארין |
|
4 |
דאר ראובן בן סמחון |
|
6 |
דאר עובד (אוכרא) |
|
3 |
דאר לעניים |
|
8 |
דאר מרסא |
|
5 |
דאר יודא מרג׳אן |
|
4 |
דאר אליהו בן סמחון |
|
5 |
דאר שיד דאווד |
|
10 |
דאר רבי שמואל בן דנאן |
|
5 |
דאר בן זאזון |
|
5 |
דאר בלבחר |
|
3 |
דאר יעקב מלול |
|
4 |
דאר ינטוב |
|
6 |
דאר אברהם בוזגאלו |
|
10 |
דאר בן זראד |
|
5 |
דאר לכטאט |
|
4 |
דאר מסעוד טרזמאן |
|
3 |
דווירא דלמחתב |
|
* |
דאר אברהם בן נאיים |
|
5 |
דאד נמרא |
|
4 |
דאר רפאל שבת |
|
3 |
דאר פריזא |
דאר מנחם נזאר 4
דאר רפאל מלכא 4
דאר אליהו חמו 3
דאר אברהם אמסללם 3
דאר חיים ברוך 2
דאר מימון לחאייפי 2
לכדייא
דאר רבי דוד בוטבזל 5
דאר בן למסעאלי 5
דאר בן עאפאר 5
דאר לעמם לוולייא 10
דאר יסו קאבו 9
דאר בלולו 1
דאר בן זעבל 5
דאר בוסחטא 4
דאר בן דויכו 6
דאר לכלב 3
דאר אליהו משה 8
דאר חיים מלכא 3
דאר בן רו״מי 6
דאר רבי נתן 3
דאר בככא 7
דאר סאבון 6
דאר ארודאני 3
דאר לגריסי 5
דאר בן דוכו 4
דאר בוקסאבא 12
דאר בן בא ראובן טוילא 18 דאר סלאל כהן 10
דאר בן נאיים 4
דאר לוטאטי 4
דאן בן חאסון 6
דאר בן לבכור 6
דאר רבי וידאל ז״ל 11
דאר מימון אזולאי 14
האד בן אפלאלו 13
דאר תאניא די נ״ז 13
דאר יסו בככא 3
דאר לובטון 4
דאר רבי שלמה לוי 7
דאר לגארא 14
דאר בן אזולאי סגירא 17
דאר בוסחטא (אוכרא) 7
דאר משד. מלול 6
יאר לבגר 6
דאר דאלייא 8
דאר בן לעמם לפוקייא 10
דאר בן יזאח 6
דאר שלום אצראף 19
למסרייא די נז׳ 3
למסרייא די גז׳ די מקבלהא 9
דאר יעקב לוי זדידא 14
דאר עוינאתו 8
דאר די מקאבלהא 8
דאר זנזארי 4
דאר עטר 3
דאר חזוט 7
דאר יחייא גוגו 2
דאר משה אוחנא 4
דאר יסיספאת 5
דאר נז׳ אוכרא 4
דאר מגלוף חמו 2
דאר די קדמהא 3
דאר מימון בן חיים 5
דאר מכלוף גזלאן 7
דאר ימין בן עויזר 5
דאר אברהם די מאחא 2
דאר לבטיווי 4
דאר אטורפיו 1
מספר החצרות אשר בעי״ת פאס הנ״ז לעיל סך הכל (בתים) 235 מספר הבתים (חדרים) 1461
לפי חשבון השוה- (ממוצע) ארבע נפשות בכל בית יש בעיר פאס 5844 נפשות אדם מישראל, יוסף ה׳ עליהם בהם אלף פעמים.
פאס וחכמיה-רבי דוד עובדיה ז"ל-מספר הבתים והחצרות אשר בעי"ת פאס יע"א-עמוד 131
המרכיב העברי בערבית הכתובה של יהודי מרוקו-יעקב בהט
אחד – 1 כינוי סתמי לאיש, מישהו: אנא אחד מן האדוך תלאתא = אני אחד מאותם שלושה
[רכיב בצירופים והוראתו:] מאוחד, שאינו ניתן להפרדה. [כאיש אחד (ראה איש)]
אחדות – 1 אחדות, אחווה:
1) ידא תכון למחבבא ולאחדות ולכאווא… = אם תהיה אהבה, אחדות ואחווה…
2) באס תכון לאחדות יעני כאווא = כדי שתהיה אחדות, כלומר אחווה
3) כאיינא ואחד לחברה די כא תחבב באס תעמל לכאווא(אחדות ) מא באיין ליהוד לננצארא = ישנה חברה אחת הרוצה לעשות אחווה (אחדות) בין היהודים לנוצרים .
איחוד, ליכוד:
1) כאנת ענדהום לאחדות פי האדאך לוקת ־ הייתה ביניהם [מילולית: להם] אחדות באותו זמן
2) חית יכונו ישראל באחדות גמורה בינאתהום… ־ כאשר יהיו ישראל באחדות גמורה ביניהם…
איחוד, צירוף. {למצוה דלאחדות (־מצוות צירוף ארבעת המינים לאגודה אחת)}
כינוי לאלוהים מצד תואר ״אחדותו״: יכפר באחדותו יתברן ח״ו = יכפור באחדותו יתברך ח״ו / מ״ב כג, ג. [יחיד ומיוחד בתכלית האחדות]
אחדות אחת – אחדות מלאה:
1) תכון ענדנא אחדות אחת ־ תהיה לנו אחדות אחת [כלומר נהיה מאוחדים]
2) ידא כאנו כאמלין באחדות אחד = [ישראל] אם יהיו כולם באחדות אחת [הם יגנו זה על זה] .
אחוה. (שלום של אהבה ואחוה)
אחר] – אחר. [פעם אחרת]
אחר – אחרי(מילת יחס): האד צער די כא ידוז אחר למיתה הווא… = הצער הזה שעובר [על האדם] אחר המיתה הוא [לטובת האדם].
~ אחר די… – אחרי ש… (מילת קישור): אחר די מאת האדאך לבחור… ־ אחרי שמת אותו בחור…
~ לאחר זמן: יחדאז יעמל פיבאלו באס לאחר זמן ירדלו = [מי שגזל מפי שהיה רעב] צריך לתת דעתו, שלאחר זמן [מה] יחזיר לו [לנגזל; את הגזל] .
~ מאחר די – מפני ש…:
1) מאחר די כאנת ענדהום לאחדות… = מאחר שהייתה להם אחדות [כלומר שהיו מאוחדים]…
2) מאחד די פדאח אוזהו… = מאחד שגילה את פרצופו [האמתי]…
אחר דרישת שלומכם הטוב – ביטוי המשמש במעבר שבין הברכות שבתחילת המכתב לבין גוף המכתב:
אחר דרישת שלומכם הטוב, זית נעלמכום [־באתי להודיעכם…]
אחר חצות – צהריים; ראה חצות .
אחר יד – בלי כוונה מיוחדת: נבארכו שם יתברך בזרבא וכלאחר יד ־ [איך איננו מתביישים] לברך את השם יתברך במהירות וכלאחר יד .
המרכיב העברי בערבית הכתובה של יהודי מרוקו-יעקב בהט-עמ' 109
Ethymologie : Sbir flbola dikhimssin : – David Bensoussan
David Bensoussan – Les Éditions Du Lys
L’expression « Sbr Flbola di khemsine !» (littéralement : attrapper l’ampoule de 50) est fort courante dans le langage judéo-marocain et est utilisée dans plusieurs sens, compte non tenu de ce que le verbe « sbr » se conjugue ainsi tant pour une deuxième personne de l’impératif que pour une troisième personne du passé (narratif). Dans le premier cas, la formule est parfois précédée de « Sir » (va) et dans le second, elle est parfois précédée de « Rah » (voilà que). Tout d’abord, à propos de quelqu’un qui s’est fait avoir et se retrouve Gros-Jean comme devant. Cela peut référer à quelqu’un un peu fada, un grand benêt, un grand dadais, une andouille, un paumé, un quelque peu sonné, un quelque peu maboul, un arriéré ou un gars au citron fêlé, l’intonation de la voix déterminant la gradation du qualificatif. En bref, à quelqu’un qui s’est fait rouler et qui l’a eu dans le baba. L’expression est également utilisée comme riposte pour signifier à quelqu’un qu’il fait scier la compagnie et qu’il doit se dém… tout seul : va te faire f… ou va te faire lanlaire ! C’est donc une façon d’envoyer quelqu’un se faire voir ailleurs. En d’autres mots de lui signifier : On s’en tamponne ! Du vent ! Tu peux toujours attendre ! Jamais de la vie ! À mon corps défendant ! Lancée à un accusateur, la réplique peut prendre les sens suivants : Va te trouver un autre coupable ! Va te chercher un autre bouc émissaire ! Tu te prends pour Zorro ou quoi ! Deux autres significations opposées peuvent être rattachées à cette expression. C’est une façon de dire qu’une chose est sans valeur et qu’elle vaut donc des haricots ou que quelqu’un veuille faire prendre des vessies pour des lanternes ou encore qu’un type un peu éteint se prend pour une lumière. Mais elle vient aussi faire allusion à quelque chose d’inaccessible et d’irréaliste : «Tu feras tintin» ou «Va attraper la lune» ou encore «Va me chercher la lune !» À la limite, cela pourrait exprimer à quelqu’un qu’il a ce qu’il mérite voire même démentir l’adage à l’effet que le ridicule ne tue pas. Contrairement à la croyance populaire, il ne s’agit pas d’attraper une ampoule de 50 watts, qui était une puissance nominale des ampoules électriques au Maroc. Non. L’expression provient … d’où donc si ce n’est de notre bonne vieille ville de Souira ! Cela se passait du temps où le cinéma de la ville se trouvait dans la Médina. À l’occasion du film Viva Villa, l’on fit faire des billets de cinéma spéciaux : D’un côté, le billet était une réplique d’un billet de 50 Francs. De l’autre le billet était un billet de cinéma avec l’image d’une ampoule. Cela se passait à la saison des vendanges. Des porteurs s’en venaient avec des couffins pleins de raisins qu’ils destinaient à la fabrique de vin de Boumdiane au Mellah. Les jeunes lurons du Mellah placèrent ça et là quelques billets. Aussitôt que les porteurs déposaient leur couffin par terre pour ramasser les faux billets de 50 francs, les jeunes lascars en profitaient pour piquer des grappes de raisins. C’est ainsi que les porteurs de couffins se retrouvèrent avec une ampoule de 50 et que depuis, l’expression « Sbr Flbola di khemsine!» est devenue une expression courante ! Les Marrakchis qui ne voulaient pas être en reste – j’t’le fais pas dire, mamère ! – ont renchéri en la transformant en « Sbr Flbola dlmia !»
Ethymologie : Sbir flbola dikhimssin : – David Bensoussan
דניאל ביטון בר אלי -מי אתה המעפיל הצפון אפריקאי?- עבודת גמר מחקרית לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה"- רעיון 'החלוץ האחיד ו'תוכנית המיליון
הרכב המשפחות המוגרביות. 41% ממעפילי צפון אפריקה היו בעלי משפחות. רוב המשפחות ) 60% )העפילו מנמלי אירופה ורק 40% מהן העפילו מחוף אלג'יר. ל- 198 משפחות – 69% – מבין כלל המוגרבים צהיו ילדים לעומת 91 – 31% – זוגות נשואים ללא ילדים. הנתון מעיד, כי עליית צעירים לא נשואים נשמרה במהלך ההעפלה הישירה מחוף אלג'יר, אך לא בין מעפילי 'הבריחה'
בדיווח של אלי מויאל, שליח הסוכנות היהודית לקפריסין, על מעפילי צפון אפריקה במחנה 55 צוין שהגיעו "פליטים מדרום מרוקו, אלג'יר ותוניס ובעיקר משפחות מאוד פרימיטיביות ומפגרות". מנגד ניתן לטעון שהשליחים עשו מלאכתם נאמנה וכהלכה. כי מחופי אלג'יר עלו יותר בודדים ומשפחות ללא ילדים בהתאם ל'רוח' התנועה הציונות וערכיה שציפתה שהמעפיל יהיה חלוץ וצעיר, בעל אידאולוגיה ציונית ודובר עברית שעבר הכשרה חלוצית. לפחות בשני הפרמטרים הראשונים עמדו חלק ממעפילי צפון אפריקה. ל- 198 משפחות -) 21% – היו 525 ילדים מכלל המעפילים המוגרבים ובממוצע 2.6 ילדים למשפחה. אפשר להיווכח שעליית משפחות אפיינה בעיקר את המעפילים מנמלי אירופה. דיווח של הג'וינט על התפלגות כלל המשפחות במחנות קפריסין הראה ש- 46% משפחות היו ללא ילדים, 34% משפחות עם ילד אחד, ו- 4% משפחות בנות 5 3 ילדים. הנתונים בטבלה לעיל מראים שבקרב משפחות צפון אפריקאיות היו 31% זוגות ללא ילדים, ל- 28% מהמשפחות היה ילד אחד בלבד ל- 15% משפחות היו שני ילדים, ל- 9% מהמשפחות היו שלושה ילדים ול- 16.6% מבין המשפחות היו בין 4 ל – 10 ילדים.
השוואת ההרכב המשפחתי בקרב מעפילי צפון אפריקה, העלתה שמחוף אלג'יר העפילו משפחות עם מספר ילדים קטן יותר ממשפחות שהעפילו מנמלי אירופה. לגבי מעפילים מוגרבים ללא שם ספינה או ארץ מוצא מספר הילדים שלהם היה הקטן ביותר. נתון סטטיסטי של הסוכנות היהודית הראה שהרכב כול העולים ארצה באותה תקופה היה: 77.5% משפחות ללא ילדים, ל – 20.7% היה ילד אחד בלבד ו- 1.8% מהמשפחות היו שלושה וארבעה ילדים. כלומר בהשוואה לעלייה הכללית לפלשתינה א"י העלייה מצפון אפריקה הייתה מורכבת ממשפחות אבל בהשוואה לנתונים בקפריסין – הרכב האוכלוסייה דומה.
הסבר אפשרי לשוני בהרכב המשפחתי של המוגרבים שהעפילו מחוף אלג'יר לעומת אלה שהעפילו מנמלי אירופה נעוץ כנראה במיון של המעפילים שהתבצע בכל זאת באלג'יר וניתנה בו עדיפות לצעירים וצעירות. נתונים אלה לא תואמים את דיווח מפקדי ספינות המעפילים והשליחים לקפריסין שיצרו רושם שמעפילי ספינות 'יהודה הלוי ו'שיבת ציון' היו בעיקר משפחות מרובות ילדים שהגיעו מאזורים נידחים בדרום מרוקו ואלג'יר.
אלי מויאל התריע מפני עלייה המונית ולא חלוצית, שתיפול למעמסה על היישוב. הדוח שלו נכתב על מעפילי ספינות 'יהודה הלוי' ו'שיבת ציון' ששהו במחנות הקיץ. גם בדוח של חמל רפאל נכתב שמשפחות מדרום אלג'יר ודרום תוניס היו "מטופלות בהרבה ילדים". בעוד שבזמן הדיווח שהו במחנות החורף בקפריסין עשרות -ואולי מאות- מעפילים נוספים מצפון אפריקה בעיקר מנמלי אירופה שלא נכללו, בדיווחיהם. שתי ההעפלות הראשונות הישירות מחופי מאלג'יר של צעירים וצעירות היו בבחינת 'חניכה' של פוטנציאל ההעפלה מצפון אפריקה, לעומת ההרכב המשפחתי שעלה מנמלי אירופה לאחר הפסקת ההעפלה המאורגנת מהמגרב. מעיון בגרף 7 נמצא, כי השליחים במחצית הראשונה של שנת 1947 גייסו להעפלה גם בודדים וגם משפחות. על פי המאגר הדיווחים על העפלת משפחות מרובות ילדים היו מופרזים.
אפשר להניח, שהדוח של מויאל העיד על הכותב יותר מאשר על המעפילים. הוא ראה עצמו כחלוץ, שעלה כבר בשנת 1946 לפלשתינה א"י והגשים חלום. סימוכין לכך ניתן למצוא במסקנות הדוח שלו: "יש מקום לסלקציה זהירה בעליות הבאות ]…[ יש נוער טוב יותר בצפון אפריקה שמנטלית ופיזית מוכנים לעבור למחנות אלו כדי להגיע לפלסטין ]…[ לא מצדיק עלייה זו מצפון אפריקה שברובה התבססה על מטפיזיקה משיחית שהרצון שלה נעלם בהתקלות הראשונה עם קשיים ]…[ העליות האלו צריכות להיות רק של חלוצים. כי עלייה כזו היא קללה ולא ברכה".
יתכן שהתנאי שהעמיד המוסד לעלייה ב' לגייס 650 500 מעפילים אילץ את השליחים והפעילים להקפיד פחות על הדרישה להעפלה של צעירים וצעירות. דיווחו של מויאל מרמז על ביקורת סמויה על שליחי המוסד לעלייה ב', הסוכנות היהודית ופעילי ההעפלה וההגנה ובראשם אפרים פרידמן ) בן חיים(, נדיה כהן, סאם אביטל, אלי אוחיון וחבריהם שעשו ימים כלילות ברחבי המגרב לעמוד בתנאי המוסד לעלייה ב' לקבלת ספינה כדי להעלותם ארצה, אך להערכתו של מויאל הם לא השכילו לבחור את המיטב מיהדות צפון אפריקה. אולם, עליית צעירים מקבוצות 'בן יהודה' ממרוקו ומטריפולי ומהכשרת 'בח"ד' בדרום צרפת ועליית מתנדבי ומתגייסי חוץ לארץ -גח"ל ומח"ל – הם עדות לאופייה האידאולוגי של עלייה זו. לעומת התיאור הפסימי של מויאל ניצבת עדותו של שמעון צרפתי מעפיל בספינת 'יהודה הלוי':
"כאן לא מדובר ביהודים משארית הפליטה, ניצולי השואה הזקוקים למקלט מדיני או בית לאומי, אלא ביהודים אשר לא סבלו מגרמנים כפי שסבלו יהודים באירופה. יהודים אשר רצונם העז להגשים את חלומותיהם לשוב לארץ, ארץ אבותינו. יהודים שלא התרגשו כלל מסיכונים הכרוכים בשאיפתם לעלייה ובעזיבת רכוש ובית".
ניסיונו של כלב קסטל מלמד שהיה פוטנציאל לעלייה חלוצית מהמגרב, "יודע אני שקיימת ביהדות זאת הגדולה והמוזנחת חבורת חלוצים שאינם נופלים בכלום מכל חלוץ אחר בעולם". ראוי לציין שיחד עם המעפילים הצפון אפריקאים עלו גם בני נוער ללא הורים והיו מעפילים ב'יהודה הלוי' ו'שיבת ציון' שהשאירו את בני זוגם וילדיהם במחנות העלייה באלג'יר.
גיל המעפילים. כאן בולטת העדיפות שנתנו שליחי עלייה ב' להעפלת צעירים מצפון אפריקה. 14% מהם היו בקבוצת ( 1922 1908) 40-26 26% בקבוצת גיל ( 1929 1923) 25-19 מכלל מעפילי צפון אפריקה. ממוצע הגיל יורד אם מצרפים בנים ובנות מתחת לגיל שמונה עשרה.
לשם המחשה בדוח הסטטיסטי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )הלמ"ס( אחוז העולים מצפון אפריקה ולוב בגילאי 44 18 היה 50% בין השנים 1951 1948 הגרף מציג נתון של אוכלוסיות מבוגרות שהעפילו מנמלי אירופה כ- 8% מכלל המעפילים הצפון אפריקאים. קבוצת הגיל המבוגרת ביותר הייתה 70 ומעלה -שבעה מעפילים בלבד-.
כשמצרפים את 160 הצעירים -8%- בגיל 18 17 נראה כי 48% ממעפילי צפון אפריקה נשים וגברים היו –בגיל גיוס. הממצא תואם את מדיניות המוסד לעלייה ב', באותה תקופה, להעלות צעירים בגיל גיוס. אם כך, כמחצית ממעפילי צפון אפריקה היו צעירים וצעירות שהדיווח של מויאל לא החמיא להם והוגדרו כמי שנאספו מהרחוב.
דניאל ביטון בר אלי -מי אתה המעפיל הצפון אפריקאי?– עבודת גמר מחקרית לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה"– רעיון 'החלוץ האחיד ו'תוכנית המיליון