דניאל ביטון בר אלי -מי אתה המעפיל הצפון אפריקאי?- עבודת גמר מחקרית לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה"- רעיון 'החלוץ האחיד ו'תוכנית המיליון

קירבה משפחתית אחים ואחיות. – 3% ממעפילי צפון אפריקה היו אחים ואחיות

 קירבה משפחתית של אחים ואחיות צפון אפריקאים היו יותר זוגות אחים שעזבו את בית הוריהם כדי לעלות לפלשתינה א"י מאשר זוגות אחיות או זוגות -מעורבים של אח ואחות. פערי הגיל בין האחים והאחיות אינם גדולים משנה עד חמש שנים. 43 זוגות אחים העפילו מנמלי אירופה לעומת 13 זוגות אחים מחוף אלג'יר 5 .זוגות של אחים ואחיות העפילו מנמלי אירופה ו- 6 מחוף אלג'יר. העפלת צעירות עם אחיהם מלמדת שהמסורת והמנהג של הטלת אחריות על בחורות צעירות המשפחה נשמר בקרב מעפילי צפון אפריקה. לפי המאגר אשריאל בוזגלו העפיל עם אחותו פנינה בספינה 'יהודה הלוי'.

בראיונות עם מעפילי ספינות 'יהודה הלוי', 'לנגב' ו'המעפיל האלמוני' הם סיפרו שנמנעו, עד הרגע האחרון, מלהודיע להוריהם על העלייה לפלשתינה א"י כדי למנוע מהמשפחה להשפיע על החלטתם. – נתונים אלה לא מבטאים את סיפור העפלת אחים ואחיות בודדים שהעפילו ללא הוריהם וניתן להניח שלא הייתה לרצון הוריהם. צעירים אלה לא העפילו ממניעים משיחיים ולא היו 'ארחי פרחי' כפי שטען מויאל בדוח שלו, אלא ממניעים אידאולוגיים.

השכלה המעפילים. גם המידע על השכלת המעפילים הצפון אפריקאים לא נרשם באופן קבוע לצד שמותיהם, כך גם ברשימות מעפילי שארית הפליטה. כפי הנראה, מידע זה לא היה רלוונטי לגבי פעולות הצלה של יהודים ממחנות העקורים באירופה ולא כל שכן מצפון אפריקה. מטרת התנועה הציונית, עם הכרזת 'הספר הלבן' של שנת ,1939  היה למלא את ארץ ישראל ביהודים. מעטים מבין המוגרבים סיימו 8- 7  שנות לימוד. מספר שנות הלימוד נמוך מאחר ובני נוער במגרב יצאו לעתים קרובות לעבוד אחרי   4-3 שנות לימוד בבית ספר יסודי כדי לסייע בפרנסת המשפחה. יותר שנות השכלה היו למעפילים מחוף אלג'יר מאשר למעפילים מנמלי אירופה. לנתון זה עשויה הייתה להיות השפעה בהמשך על דימוים של מעפילי צפון אפריקה .

עירונים וכפריים. רק עבור 223 מעפילים – 9% – נרשמה מקום מגוריהם. למרות שנתון זה אינו גבוה הוא משמעותי. מארגני ההעפלה שביקרו בערים, בעיירות ובכפרים מרוחקים ממרכזים עירוניים הצליחו בכול זאת להעלות עירוניים ולא רק כפריים מדרום מרוקו ואלג'יר.

24% מהמעפילים שיצאו מחוף אלג'יר היו עירוניים לעומת 13% מהמעפילים העירוניים מנמלי אירופה לגבי האחרונים יותר ממחציתם הגיעו ממרוקו 66% – – והשאר מתוניס – 17% -, אלג'יר  13%  ולוב 4%  . נתון זה מעיד שאופייה של ההעפלה מנמלי אירופה – -'הבריחה' היה כפרית.

הדוחות של מויאל, חמל ופרידמן 'צבעו' את מעפילי צפון אפריקה בגוונים של צעירים חמומי מוח שנאספו מהרחוב או ממשפחות עניות מדרום מרוקו ומדרום אלג'יר. לעומת דיווחיהם קיימת עדות

אחרת של צעירים עירוניים ממרוקו שהעפילו לפלשתינה א"י. רפאל אביטל סיפר ש"קבוצה של – 30 בנים ובנות בני 16- 15 שאורגנה על ידי סאם אביטבול ]אביטל[ עזבו את צפרו ]ספרו, ב.ד[ בליל המימונה לכיוון מחנה 'שלווה ובריאות' בטנס, אלג'יר".  רפאל אביטל התייחס אמנם למעפילים מספינת 'יהודה הלוי' אולם במאגר רשומים 18 מעפילים עירוניים מספרו שהעפילו בספינה 'נחשון/קסטל' שהפליגה מנמל בצרפת כשנה אחרי ההעפלה הראשונה מצפון אפריקה. עם זאת, בארכיון לבון נמצאה רשימה של 12 מעפילים מספרו שגורשו בשנת 1946 לקפריסין.

משלח יד. גם נתון זה לא נרשם במדויק ברשימות המעפילים  . ברשימות שנרשם בהן משלח יד לא היה הבדל בין משלח ידם של מעפילים יוצאי אירופה למעפילי צפון אפריקה. לפי דוח משנת 1947 של הסוכנות היהודית נמצא שהמקצועות של עולים מארצות שונות היו דומים. הם עסקו בענפי המזון, המכונאות, הספּרות והמתכת. אם כי בין יוצאי אירופה היו גם פקידים ובעלי מקצועות חופשיים.

המקצועות של מעפילי צפון אפריקה היו: צורפות, חשמלאות, בנאות, רצענות וחקלאות. ברשימה אחרת נמנו בעלי מקצוע ב סנדלרות, חייטות, פחחות, אריגה ונגרות שהיו נפוצים בקרב המעפילים – מצפון אפריקה ומעפילים מאירופה כאחד. כמו בקהילות יהודיות אחרות גם בצפון אפריקה ניתן לזהות בעלי מקצוע לפי שמות המשפחה; נפח )חדאד (, נגר )נג'ר (, פלח )איכר (, צבאג )צבע(,  כייאט )חייט( דהבי (צורף).

בעדותו של רפאל חמל נמסר, שיש בין המעפילים הצפון אפריקאים אחוז גבוה של בעלי מלאכה ופועלים בקרב המשפחות "והם חומר טוב עם פוטנציאל".  גם בדיווחו של גרשון אדומי, ששהה חמש שנים במרוקו, לסוכנות היהודית נאמר ש"היהודי המרוקני הוא בעל מלאכה טוב, נגר, חיט ומסגר".  ואילו בבקשה של 15 עולים שהועברה לסוכנות היהודית על ידי המשרד הארץ ישראלי באלג'יר, בשנת 1945 פורטו מקצועות זהים למקצועות של המעפילים: חקלאים, צלמים, סנדלרים, מכונאים, חשמלאי רכב וחייטים. נתונים אלה מעידים שהסוכנות היהודית ידעה מה לצפות מעליית והעפלת המוגרבים.

הכשרה חלוצית במגרב ובצרפת. מוטיב מרכזי של התנועה הציונית היה הכשרה חלוצית. כבר בשנת 1945 בפגישה בקזבלנקה, בנוכחות אליעזר קפלן, לייב יפה ופריץ ליכטנשטיין, האחראי על המשרד הארץ ישראלי בפורטוגל ושולמן, האחראי על המשרד המקביל במרוקו, דווח על 150 צעירים שלמדו עברית ו- 50 מהם עסקו בהכשרה בחווה ליד קזבלנקה. בין המעפילים הצפון אפריקאים היו שהוכשרו במגרב בתנועות נוער ציוניות 'עטרת ציון' בג'רבה, 'צעירי ציון' בתוניס ו'קבוצות בן יהודה' בטריפולי וקזבלנקה, לא לאורך זמן ולא כול חברי התנועה השתתפו בפעילות. גם בדרום צרפת הפעילו חוות הכשרה ב'קומפ דה פיזול'. המידע על הכשרת מעפילים לא מולא כפי שלא מולאו פרטים אישיים ונתונים אחרים של מעפילים מוגרבים. ברשימות יוצאי אירופה בספינות העפלה לא צוין נתון זה.

חיים בן המוזג, מעפיל מהספינה 'יהודה הלוי', כתב ביומנו על ההכשרה בקזבלנקה במסגרת מועדון 'שארל נטר' עדותו של סאם אביטבול ]אביטל[ על חוות הלימוד ליד קזבלנקה, 'חוות אמסלם', מלמדת שבכול יום ראשון 40- 30 צעירים ממועדון 'שארל נטר' השתתפו בעבודת האדמה. ראיון אישי עם אליהו ביטון מ'יהודה הלוי' חיזק את עדותו של סאם אביטבול, וציין את שמות חבריו, שלמה אלקבץ אסתר ויצחק תורג'מן, שהשתתפו איתו בהכשרה בחווה זו.

לסיכום המעגל הראשון המאגר של מעפילי צפון אפריקה סיפק מידע שאפשר לשרטט את דיוקנם – של המוגרבים הראשונים החלוצים שהעפילו לפלשתינה א"י למרות שמלוא הפרטים הדמוגרפים שלהם – לא מולאו ברשימות העלייה מקפריסין. למעלה משני שליש מהמעפילים העפילו מנמלי אירופה. תופעה שלא הובלטה דיה במחקרים על ההעפלה מצפון אפריקה. יותר גברים מנשים העפילו מנמלי אלג'יר ואירופה. ממרוקו העפילו יותר מעפילים משאר מדינות המגרב ולוב. גיל הצעירים נע מגיל גיוס ועד שנות ה- 40 . ל- 91 זוגות נשואים לא היו ילדים, ל- 42 משפחות היו שני ילדים, ל- 68 משפחות היו שלשה ילדים ל- 74 משפחות היו 5- 4 ילדים ולחמש משפחות היו עשרה ילדים. נתון זה מפזר את הערפל בקשר לאופייה של העלייה שהתבססה על התרשמותם של שליחים. העפלת בודדים תאמה את תפיסת העלייה הציונית. ראוי לציין שעליית מעפילות בודדות צעירות מסורתיות מארצות האסלאם הייתה תופעה ייחודית. לחלקן התלווה אח או אחות בוגרים. לרוב המעפילים היו שנות לימוד מעטות, משלח ידם היה 'גלותי' 'עבודת ידיים' ולא 'עבודת כפיים' לפי תפיסת הציונות החלוצית. ראויה לציון התלהבותו של השליח כלב קסטל שתיאר תמונה ממחנה ההכשרה בבאראקי באלג'יריה של "קבוצת צעירים, בנים ובנות, עם טוריות ואתים. תמונה חלוצית מובהקת. בפוזות של גיבורים, בחיוכים של מגשימים".  עם  זאת רוב מעפילי צפון אפריקה לא עברו הכשרה חלוצית חקלאית ומעטים שלטו בשפה העברית.

דניאל ביטון בר אלי -מי אתה המעפיל הצפון אפריקאי?– עבודת גמר מחקרית לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה"– רעיון 'החלוץ האחיד ו'תוכנית המיליון

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

ינואר 2020
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר