רבי עמרם בן דיוואן זצוק"ל-הרב א. עטיה

בעזרת ה'

אל מעי"ן העד"ן

הרב מאיר אלעזר עטיה

בית הכנסת על שם הצדיק רבי עמרם בן דיוואן

קורות חייו ונפלאותיו של הצדיק הקדוש המלומד בניסים

רבי עמרם בן דיוואן זצ"ל

אשר הגביר בניסיו ונפלאותיו

אמונה בשם, יחודו והשגחתו

קבלן נוצרי אשר נשרף חי

מעשה שקרה בזמן הקמת החומה מסביב לבית הקברות היהודי של הכפר אשג׳ן. הימים ימי הפורענות, כנופיות של :: מתפרעים ערבים ושודדים היו לפעמים אורבים ליהודים הבודדים שבאו לבקר קברי יקיריהם בבית הקברות היהודי בכפר אשג׳ן, והתנפלו עליהם למרות שהשלטון הצרפתי  שלא מכבר פרש חסותו על מדינת מרוקו לא נרתעו הפורעים מלהתנפל על היהודים.       

ראשי הקהילה שמו בראש מעייניהם להקים מסביב כל בית הקברות חומה גבוהה מבניה קשה שתמנע מהמתפרעים להסתנן לשטח בית הקברות ולהתנפל על יהודים, שהיו באים כבודדים להשתטח על קבר הצדיק.

נשיא חברה קדישא ישועה־עמרם ביטן ז״ל עמד בתוקף שתוקם החומה ללא כל דיחוי וזה היה בתקופת מלחמת שבטי ״הריף״ בשנת 1925, לאחר מחשבה ותכנון הנהלת חברה קדישא היו״ר שלה וסגנו פנו לקבלן ספרדי(אספניולי) ושמו מר קַנדלֶא לבצע העבודה בקבלנות של הקמת חומת המגן, לפי ההסכם עימו הוא התחיל מיד בעבודת הבניה, הוא העסיק פועלים ערבים שיראת הכבוד של הצדיק עמדה לנגד פניהם, מהשמועות על הנסים שהצדיק רבי עמרם היה מחולל שאפילו ערביות היו באות לבקש מזור למחלותיהן ותפילה להריונן.

תוך כדי העבודה הבחינו הפועלים בחומרים הזולים שהקבלן הספרדי קנדלא, וברמאות שהוא מרמה בטיב העבודה והחומרים, אולם מאחר והם היו תלויים לפרנסתם בקבלן שתקו ולא אמרו מאומה ליו״ר החברה קדישא פן יפטר אותם. קנדלא המשיך לרמות בחומרים היה מערבב חול עם סיד, ולצורך יצור הסיד הוא הקים כבשנים של שריפת אבנים לייצור הסיד בכמות גדולה.

אחד מהפועלים הערבים אמר לו ברמז שהחכם היהודי לא סולח למי שמתהלך עימו במירמה קנדלא לא שם לב לדברי המוסר של הפועלים.

העבודה נמשכה זמן רב, היו״ר של חברה קדישא שהאמין שהקבלן הנוצרי עושה עבודתו נאמנה סמך על השומר של בית הקברות ״אידריס״ שישים לב לסוג העבודה, כאשר קנדלא סיים הקמת החלק המערבי של החומה והתכונן להתחיל בחלק הצפוני; הפועלים הערבים כאילו מתוך                                                                                                      ^:

אמונה ידעו שהקבלן הרמאי לא יצא נקי מהתנהגותו ומהתרמית שלו, הכבשן שהוא הקים ליצור הסיד היה ממש לרגלי החומה מרוב העובי של החומה, קנדלא היה מפקח על                              העבודה מעל החומה.    

יום אחד כרגיל עלה הנ״ל כהרגלו לפקח על העבודה, פתאום הוא התחלק מעל החומה ונפל לתוך    

הכיבשץ שהיה בוער, מאמצים רבים השקיעו הפועלים כדי למשות אותו מתוך הכיבשן, וכשחילצוהו קנדלא היה כולו מלא כויות וראשו שרוף, כשהוא בוער כולו העמיסו אותו הפועלים על עגלה רתומה לםום ודהרו לכיון העירה לבית חולים העירוני כשגופתו כולה חרוכה וללא רוח חיים.

כשהתקרבו העירה פגשו ישועה-עמרם היו״ר נוסע לבקר את העבודה בבית הקברות וסיפרו לו על המקרה הנוראי שקרה לקנדלא הקבלן שלא היה לו כל סיכוי לחיות, היו״ר התקרב לראות מה קרה והפועלים של קנדלא אמרו ליו״ר ישועה־עמרם כָאלָס! קנדלא לאה ירחמו ראה תופא כשישועה התכופף לראות ראה ראשו החרוך של קנדלא מבצבץ מתוך השמיכה בעגלה, ובשארית כחותיו אמר לו אני עוד חי, אני לא מת, והנני יודע בשביל מה קרה לי, בגלל שנטיתי לרמות אותכם בחומרים  ובעבודה, מיד ראשו צנח ונפח נשמתו במקום. אמונת הפועלים הערבים בצדיק התאמתה, לא נשאר לפועלים אלא להוביל קנדלא ישר לבית הקברות הנוצרי בעיר, והחלק של החומה לא נבנה מאז, עד היום לא הושלמה בניתה וכל מבקר באתר הקדוש של הצדיק יוכל לראות במו עיניו את החומה כשהיא באמצע בניתה.

מה רבו מעשיך השם