אוצר המכתבים חלק ב', מנהגי ט' באב ועוד….

אלף יח

טבת. לפאריז, לר״פ הלוי ישצ״ו.

רבי יוסך משאש

מכתב כבודו הגיעני, חן חן ידידי על שיח שפתותיו, אמנם האהבה קלקלה את השורה להרכיבני על במותי על, ואנכי מה, נא ידידי, אל תוסף דבר אלי עוד תוארים כאלה, כי איני שמח בהם כלל, הנח אותם למשמרת לרודפים אחריהם, ואודות גמר המנהגים, הרי לפניך עוד, י״ז בתמוז מתענים ומתפללים כמו בכל ׳.המקומות, רק תפלת מנחה עושי׳ אותה סמוכה לערבית, ומתחילין שמע קולי וכוי, ואחריו, יה שמע אביוניך וכוי, ופי התמיד וכוי, ואומרים הפטרת שובה, ישראיל וכו', ואין אומרי׳ שום תחנה ושום סליחה, רק מזמור תפלה לעני וכו׳ וקדיש, ועלינו לשבח, ומקבצים צדקה ומחלקי׳ אותה שם בביהכ״נ לעניים הנמצאים שם, והצבור אינם לובשי׳ תפלין וטלית במנחה של תענית, רק החזן דוקא. מר״ח אב עד ט׳ בו, אין אוכלין בשר אף של עוף, ואין שותים יין, זולת איזה משפחות נהגו לאכול בשר מלוח מטוגן בשמן, בליל ט״ב יושבים על המחצלאות בקרקע, והחזן והנכבדים יושבי׳ בסדר אבלים, ואומרים הרבה קינות, וכן ביום עד שעה ב׳ ביום, ושוחטים ואוכלים בשר בסעודת הלילה, ויש איזה משפחות שנוהגות ללבוש בגד חדש בשעת מנחה, ומתפללים מנחה סמוכה לערבית כל הצבור בטלית ותפילין, ומקבצים צדקה ומחלקי׳ אותה לעניים בשעתה.

בליל מוצאי ר״ח אלול, מתחילין לקום באשמורת לומר סליחות, עד ליל ט׳ בתשרי ועד בכלל, לתפילות ר״ה וכפור יש להם מחזור מיוחד במינו, נקרא בשם מחזור לתלמסאן לימים נוראים, נדפס הרבה פעמים בעיר וויי״ן, ובעיר לוורנו. בטח! כי תדעהו, ואם לא, אשלח לך אחד, מנהג הכפרות פשוט גם פה, ביום ט׳ אחר שחרית כל הקהל עולים לבית החיים קורין תפלת בית עלמין בכנופייא גדולה לפני מצבת קבורת הרב כמוהר״ר אפרים אנקאווה זצ״ל, ומברכים כל הקהל, ומחלק להם שומר הפתח ענפי אילן הנקרא בערבית ארנד, אשר גדל שם לרוב, ואח״ך מתפזרים כ״א על קברי הוריו, קורים מזמורי תהלים, והשכבה, וחוזרים לבתיהם לשלום.

 בליל כפור אחר כל נדרי, נוהגים לעשות הש״צ השכבות לכמה רבנים חדשים גם ישנים, ולכל המתים שכבר מתו באותה שנה כל אחד בשמו וחניכתו, ומנהג שאינו נכון הוא, כי יש בו טורח צבור וכל הקהל משיחים זע״ז בעוד הש״צ אמרם, ואי אפשר לבטלו מפני הדמיון ההדיוטי השולט בלב ההמון. הרבה מההמון אין עושי׳ סוכה, יש מחסרון מקום, ויש מפני חפשיות הזמן בדת, מצות ד׳ מינים גם היא מבויישת פה, כי רק לולב ואתרוג אחד כשר בכל ביהכ״נ, ומעט מזער לולבים ואתרוגי׳ פסולים, להושענות, קונים הכל מכיס הקהל, ובחוה״מ מקבצים מכל המתפללים פראנקים אחדים, והטפת מוסר הועילה באיזה יחידים, התפלות וסדר שמחת תורה בהקפות ושירות וזמירות, כמו בכל המקומות, בקדוש ב׳ לילות ראשונות של סוכות, נהגו להתחיל, בפיסקא אחת מאזהרות רי׳׳ץ בר ראובן זצ״ל, הידועים ומתחילים איזה מקום בינה וכוי, הפיסקא היא ״זכור סוכת ענני מדבר וכו׳״ ואחריה אלה מועדי וכו', זהו מה שיכולתי להודיע לכבודו עתה, ושלום.

אני היו״ם ס׳׳ט.