רבי שלום מרדכי אזולאי – ארזי הלבנון- המקובלים במרוקו
רבי שלום מרדכי אזולאי ארזי הלבנון – 2046
הגאון החסיד הצדיק המקובל ראש אב בית דין מקודש רבי שלום מרדכי אזולאי זצוק"ל היה מגדולי הדור בדורו. כבר מילדותו הרגישו בו אהבה עזה לכל דבר שבקדושה ואהבת תורה בלי מצרים, ואכן היה מתמיד עצום בתורה.
בהיותו בגיל עשרים החל להרביץ תורה בעירו צפרו שבמרוקו, עיר שהייתה מלאה תורה ויראת שמים. אחר מספר שנים, כשהתפרסם יותר בכל ערי המערב, נלקח לשמש בקודש בעיר פאס, ושנים רבות הרביץ תורה בתלמידים. ייסד תלמוד תורה ונלחם נגד אנשי האליאנס, פורצי הגדרות, שחדרו למרוקו וזרעו חורבן והרס רוחני בקהילה.
בשנת תרפ"א הייתה התעוררות גדולה בין יהודי המערב לעלות לארץ ישראל, ואכן עלו רבים לחונן את עפר ארצנו הקדושה. ביניהם היה הגאון רבי שלום אזולאי שעלה עם משפחתו לארץ האבות. בבואו ירושלימה, הצטרף לחבורת הלומדים בתורת הנסתר בראשותו של הגאון המקובל רבי אליהו אלעג'מי זצוק"ל, אך פרנסתו לא הייתה מצויה וסבל מעוני ומחסור, ובלבד לא להנות מכתרה של תורה.
כל שהה במשך שנתיים ללא פרנסה, עד שהתערב לטובתו רבה של העיר צפרו שבמרוקו, הגאון רבי שמעון חיים עובדיה זצוק"ל המכונה " ישמ"ח ", ושלח מכתב להראשון לציון הגאון רבי יעקב מאיר זצוק"ל, וביקשו לדאוג לרווחתו של רבי שלום.
למרות צניעותו הבחינו בו כי תלמיד חכם מופלג הוא. היה זה הרב הגאון רבי יוסף יצחק שלוש זצוק"ל שעמד על טיבו וקרבו אל רבני ירושלים שראו בו אוצר של חכמה, יראה, ענוה ואצילות, ובשנת תרפ"ו מונה לחבר בית הדין לעדת המערבים.
כך למד בישיבת " פורת יוסף " לחבורת אברכים תלמידי חכמים " טור " ו " שלחן ערוך " " אבן העזר עם דברי הפוסקים ביסודיות ועמקות. כשנה לאחר מכן הצטרף לחבורה הקדושה של לומדי הקבלה ועסק בה בשקידה רבה ונעשה לארי שחבורה, ואז ליכד סביבו חברה גדולה של תלמידי חכמים צדיקים וחסידים, יחד עם עמיתו הגאון המקובל רבי אפרים הכהן זצוק"ל, והיה מלמדם בתורת הח"ן.
כמה נעים היה לראות את המחזה הנהדר של לימוד התורה לשמה בקדושה ובטהרה, כשפניו היו מאירים כמלאך ה'. כך נמשך שנים רבות. בשנים שלאחר מכן נתמנה לראש אב בית דין ולחבר בית הדין העליון לערעורים, וכיהן בהם בהצלחה רבה עד סוף ימיו.
התמדתו בתורה הייתה גדולה ועצומה, עד שהיו הסובבים מתפלאים היאך לומד ושוקד בתורה ללא הפסק, ואכן היה בקי במכמני תורתנו הקדושה. מסופר, כי הגאון רבי גרשון לפידות זצוק"ל היה שואלו במה שהתקשה בלימודו, ופעם אחר ששאלו וענה לו רבי שלום תשובה כהלכה, התבטא רבי גרשון בהתפעלות : , איך יד לך חכמה כזאת ? ".
כן התפרסם כדרשן מומחה וכמוכיח בשער. דורה היה בבית הכנסת " צוף דב"ש " בעיר העתיקה בירושלים למעלה משעתים בפלפול ובסברא, בהשתתפות אברכים ותלמידי חכמים שהיו מתווכחים עיו בהלכה, ובכך נגרם לו קורת רוח מרובה.
גם להמון העם דרש בשבת בבית מדרשו שבעיר העתיקה, כארבע שעות בפרשת השבוע משלב בתוכחות מוסר היוצאים מלב טהור ומתקבלים באוזני שומעיהם.
נהג להתפלל בכל יום כותיקין עם הנץ החמה. ממידותיו הטובות : היה מודה על האמת ומקבל את האמת ממי שאמרה. שומר פיו ולשונו. וכשפתח בלימודו, לא הפסיקו כלל. נזהר משיחה בטלה, ובפרט לא לדבר בגנות שום נברא.
היה זהיר מאוד בכשרות המאכלים, ולא הכניס דבר לפיו בלי לחקור ולדרוש על כשרותו. ביחוד נזהר בענייני תרומות ומעשרות ושביעית. קדושת הפה הייתה אצלו, הן במה שמכניס לפיו שיהיה ללא חשש, והן במה שמוציא מפיו – רק תורה ותפילה, ולא דיבורים אסורים ובטלים חס ושלום.
ובמקום שאתה מוצא את גדולתו – שם אתה מוצא ענוותנותו. למרות ידיעתו המופלגת בכל פרד"ס התורה, לא החשיב עצמו כלל, והתנהג בענווה ופשטות נפלאים. כל ימיו התגורר בדירה פשוטה ולא הלך בגדולות.
שנים רבות סבל ייסורים קשים וקיבלם באהבה. נלקח לבית עולמו בשם טוב ביום כ"ז שבט תשכ"א – 1961, ומנוחתו בכבוד בחלקת הרבנים בהר המנוחות. זכותו תגן עלינו אמן כן יהי רצון.
אמו הצדקת, מרת חיה עישה ע"ה, הייתה דמות של אהבת תורה וצניעות מדהימה כקמחית בשעתה. ואכן מהורים נפלאים אלה זכינו למאור הגדול בדמותו של רבנו הגאון הצדיק רבי עמרם אזולאי זצוק"ל.
נספד כהלכה על ידי חבירו הגאון המקובל רבי עובדיה הדאייה זצ"ל בספרו " ויקח עובדיה " חלק ד', דרוש ק"ח, עמודים קלה – קלז.