חיבורי הרב – סאלי וחכמיה-אורי חנניה אלנקוה
חיבורי הרב
ארבעה חיבורים, יצירות תורניות נפלאות, כתב רבינו וחיבור נוסף מדברי קודשו נאסף ונערך ע״י תלמידיו הקדושים.
חיבוריו:
א. ״אור החיים״.
הפירוש האדיר, הנודע לתהילה על התורה, חיבור זה הודפס בחייו בשנת התק״ב בוונציה (במהדורה הראשונה נקרא ״ארחות חיים״), חיבור זה כפי שכתבתי לעיל, נתחבר במרוקו, בשנות גלותו ובעירו.
זהו החיבור שהעניק לו את כינויו אור החיים הקדוש. זהו הספר אותו למדו ראשי החסידות ומלכם בראשם – הבעש״ט, כשהם מצווים לדורות הבאים להגות בו כבספר הזוה״ק לרשב״י.
פירוש זה לתורה מגלה את בקיאותו העצומה של הרב בכל חדרי התורה. ישנם מפרשים שעסקו בעיקר בדקדוק העברי (ראב״ע), ישנם שעסקו בדרש (״כלי יקר״), ישנם מפרשים שפירשו על דרך הסוד (״מאור ושמש״).
״אור החיים״ הינו פירוש כוללני שהקיף את כל מקצועות התורה הנלווים אליהם:
הדקדוק העברי, אגדות חז״ל, סוגיות הלכתיות, מהדיון התלמודי עד לפסק ההלכה של הרמב״ם ושאר הראשונים והאחרונים, מדברי רשב״י והאריז״ל עפ״י הקבלה, חידושים עפ״י השגות שהשיג ברוח קודשו ומימד נוסף מפתיע, נועז ואחד המרתקים ביותר – חקר נבכי האדם, הדמות המקראית.
אי אפשר להבין מאורע, מבלי להבין את הלכי הרוח של גיבורי האירוע, מחשבותיהם, מדרגתם הרוחנית והגיגי ליבם.
פירושו של אוהחה״ק מגיע למדרגת נבואה ורוה״ק של חקר כליות ולב של גיבורי המקרא. הבנת תורת הנפש של האדם נותנת לנו כלים עצומים להבנת המתרחש, בעמקות שלא נודעה כמותה. לענ״ד תרומתו של אוהחה״ק לדורות היא, בין היתר, בכך שהוא נותן לנו כלים וכללים להבנת כל מאורע, בכל זמן ובכל מקום: (א)
ב. ״פרי תואר״.
מכונה גם בשם ״פירות גינוסר״, הודפס בחייו בשנת התק״ב באמסטרדם. ספר זה נתחבר בירושלים.
בספר זה העוסק בהלכות יורה דיעה, משיג אוהחה״ק השגות רבות על חיבורו של רבי חזקיה די סילוא – ״פרי חדש״.
כתב הרחיד״א ב״שם הגדולים״:
״ואני זכיתי בילדותי לילך עם הרב הנזכר (אוהחה״ק) וכל בני ישיבתו לעשות זייארה על מצבת הצדיקים שבעה״ק ירושלים ת״ו וכבואנו למצבת הרב פר״ח, ראינו להרב הנזכר שנשאר יחידי על מצבתו כמו רביע שעה ורחושי מרחשן שפוותיה והבננו דהיה שואל מחילה ואומר כי לשם שמים נתכוון״.
(א) ישנו כלל שמקורו בספר יצירה שהכל נוהג עפ״י עש״ן – עולם המקום בו נמצאים, שנה הזמן בו פועלים, נפש הדמות הפועלת. שלושת המרכיבים הללו הם המשפיעים על כל מציאות ופעולה
ג.״ראשון לציון״.
ספרו זה נתחבר כנראה בירושלים והודפס לאחר מותו בשנת התק״י בקושטא
בספר זה כלולים חידושים בגמרא על המסכתות ברכות, סוכה, ביצה, תענית, מגילה, חגיגה ומו״ק, חידושים בנ״ך – נביאים וחמש מגילות וכן חידושי הלכה בשו״ע חלק יורה דיעה.
תלמידיו שהוציאו חיבור זה לאור, הבינו שכך רצה רבם לקרוא לו, בהיותו לו החיבור הראשון בא״י.
ד. ״חפץ ה׳״.
חיבור זה נתחבר בסאלי ונדפס בחייו, עוד בהיותו במרוקו בשנת התצ״ב.
הספר עוסק במסכתות ברכות, שבת, הוריות וחולין. אלו הם חידושי רבנו שכתב בצעירותו, תוך כדי לימודו אצל רבותיו ודרשותיו בקרב קהל שומעיו. מו״ר אבי רבי חיים מסעוד אלנקאווא זצ״ל מספר שעד תקופתו למדו בעירו – סאלי את ״אור החיים״ בהתרגשות, כשדמותו אופפת את העיר.
ה." מאור החיים "
חיבור זה הינו לקט חידושי תורה מאוהחה״ק, כפי שדרש בפני תלמידיו בכל השנים בהן לימדם. מאחר ותלמידיו היו, מהתקופה הראשונה בסאלי ובפז, דרך תיטואן, אלג׳יר ואיטליה עד לתקופה האחרונה בירושלים, יתכן ואלו חידושי תורה שהשמיע בפניהם בכל התקופות.
הספר נערך ונכתב ע״י תלמידיו שרצו להוסיף נדבך נוסף לכתביו של רבם – את תורתו שבעל פה.