אוצר גנזים – מאת יעקב משה טולידאנו-אבות הרמב״ם והשפעתם עליו

אוצר גנזים

אוסף איגרות לתולדות ארץ־ישראל מתוך כתבי־יד עתיקים עם מבואות והערות

מאת יעקב משה טולידאנו

ה. אבות הרמב״ם והשפעתם עליו

הרב יעקב משה טולידאנו

על,משפחת הרמב״ם, מוצאה ושרידיה כתבתי ב״סיני״, כרך לח (תשט״ז), עמ' רפא־רפז, אך לחשיבות העניין ובייחוד שאין מחוקרי תולדות הרמב״ם הרבים׳ מי שעמד על זה, !מצאתי לנכון להביא כאן תוכן דברי שם השייכים לאבות הרמב״ם, עם תוספת נופך. בסוף פירוש המשגה עוקצין חותם הרמב״ם ז אני משה ברבי מימון הדיין ברבי יוסף החכם ב״ר יצחק הדיין ב״ר יוסף הדיין ב״ר עובדיה הדיין ב״ר שלמה הרב ברבי עובדיה הדיץ זצ״ל. יש כאן אפוא שבעה דורות והרמב״ם השמיני. בסדר הדורות מר״ס בן דנאן <חמדה גנוזה, ק״ב תרי׳׳ב), מונה שם שמונה דורות לפני הרמב״ם. עיי פריימן, הקובץ ״אלומה״ א. יש להעיר גם, שברשימת ר״ס בן דנאן הנז׳ בתוב על רבי שלמה בר עובדיה ״הרב הקדוש״ ונראה שהוא נהרג על קידוש השם.

ובכלל, ממה שהרמב״ם מתאר את אבותיו כל אחד בתואר מיוחד, נראה שכולם מלאו תפקידים בסמכויות שונות בקורדובה ולפי הסמכויות. נתייחדו להם התוארים הרב, הדיין והחכם, כפי שנהגו אז רבני ספרד. הצד השווה שבכולם שהם היו גדולי תורה וחכמה, וזה יוצא גם מדברי ר״א מלוניל באיגרתו להרמ״ה שכותב: מעיד אני עלי שמים וארץ ששמעתי ספר כתב יחוסו של הרמב״ם, כלם חכמים וידועים רב בן רם דיין בן דיין קורא הדודות מראש עד רבנו הקדוש. וכן הרשב״ש דוראן בספרו ״מלחמת מצוד,״ כותב! הרמב״ם היושב ראשונה במלכות, אבותיו ואבות אבותיו כלם חכמים ונבונים זרע דוד מלך ישראל. והנה בנוגע לשינוי שבין שתי מסורות אלו, מזרע רבינו הקדוש או מזרע דוד, כתבתי במאמרי שם, וכאן רק נציין, שנראה, שעד דורו של הרשב״ש, עד המאה הט״ז; ידעו בשמות אבותיו של הרמב״ם שהיו גדולי תורה, חכמים ונבונים. גם בעל השיר בשבח המורה המובא להלן כותב« והוא ראש ובן ראש עדי ראש והוא רב ובן רב עד רב ואשי. וראינו, שגם הרמב״ם בפירוש המשניות. בכורות, פרק ח, כותב! קבלה בידנו מאבא מרי שקבל מאביו ומזקנו ז״ל איש מפי איש. ובאיגרת תימן כותב« יש אצלנו קבלה גדולה ונפלאת קבלתי אותה מאבי שקבל מאביו ומאבי אביו והוא קבל הדבר. וכן הדבר

עד תחלת הגלות של ירושלים אשר בספרד וכו'. כאן מונה הרמב״ם קבלה שהיתה בידו מחמשה דורות ומשם ולמעלה. ובכן פלא הדבר, שעם כל גדולתם של אבות ד״רמב׳׳ם, כפי שתוארו על ידי הרמב״ם ור״א מלוניל ורשב״ש, אין אתנו יודע מהם כלום, זולתי מה שנוגע לרבינו מימון אביו. וכבר העיר על כך פריימן, שם, עמי 13.

ובחקירתי בזה :מצאתי דבר חדש, שממנו תוצאות לחקר תולדות הרמב״ם וקבלותיו מאבות אבותיו, שעל ברכם נולד וחונך. בדיוואן רי׳ש הנגיד׳ הוצאת ששון (אוקספורד תרצ״ד), סי׳ יז, בא שיר שנשלח מר׳׳ש הנגיד לקורדובה ״אל, קצת 'חבריו מבני הדיינין״ על שם רבי יצחק הדיין ומתארו

מהר יכתב את לזות לשון ושפה

למד שלונך את דבר צדק כאחי

יצחק אשר שיחו ואמרתו צרופה

שרה בתלמודו מלומדין ואין הין

והין בתורתו ולא איפָא ואיפָא

אלו ימי מקדש יהי משיג הבינם

חידוש לבנה מספירת התקופה

מכתב יהודה והגות עבר וחוכמת

יון ועל משקל בני עפר ועיפה

במאמרי הנז׳ כתבתי, שר׳ יצחק דיין זה הוא אבי רבי יוסף, זקנו של הרמב״ם, ובני הדיינים הם אחיו וקרוביו, שהיו ידידיו של ר״ש הנגיד. בין בני הדיינים נזכר שם, בס׳ כה, רבי יוסף בן שמואל, שלדעתי הוא בן אחיו של רבי יצחק הדיין, כי קרוב הדבר שר׳ יצתק ור׳ שמואל קראו לבניהם יוסף על שם רבי יוסף הדיין ב״ר עובדיה אבי רבי יצחק. בשיר הנז׳, שנשלח לר׳ יוסף בן שמואל, כותב לו ר׳׳ש הנגיד :

ועשה דין כמו סין, / ומסיני למדהו

וכל דבר בעתו על – / אמיתו העמידהו

ומשפטו במשקולת / לכל עמו יסדהו