מחקרי אליעזר – אליעזר בשן-העליות משלוניקי לארץ ישראל במאות הט"ז – הי"ח

ד. העליות משלוניקי לארץ ישראל במאות הט"ז  – הי"ח

לעומת נוהגם הזהיר של הנזכרים למעלה, היו מהעולים שמכרו את קרקעותיהם, כלומר, נכסי דלא ניידי שלהם, קודם עלותם ארצה. לאמיתו של דבר, הסיכון במכירה מעין זו לא היה מרובה, שכן פסקו חכמים, כי המוכר קרקע " אדעתא דעולה ", לאמור, בהנחה ועל תנאי שהוא עולה לארץ ישראל, ואחר כך לא נסתייע הדבר ומסיבה כלשהי נתבטלה עלייתו, המכירה בטלה אף היא והקרקע חוזרת לבעליה.

אכן, מקרים כגון אלה מן הסתם אירעו תכופות, והיה רצון להבטיח את זכותו של העולה לבל ייצא נקי מנכסיו ( שאלות ותשובות הרשד"ם )

עידוד וברכה לעולה.

לסיום סקירתנו, מן הראוי שנביא מעשה שהיה ונשמר זכרו בספרות הרבנית ; המעשה מעיד על הזיקה הנפשית העמוקה  של יהודי שלוניקי לארץ ישראל ועל העידוד לבני עירם שגמרו אומר לעלות ארצה.

רבי שמואל יצחק מודיליאנו, שהיה הרב הכולל בשלוניקי משנת תנ"ה – 1695 ועד פטירתו בתס"ד – 1704, מספר על פלוני איש שלוניקי שנשבע לעלות לצפת והתחיל מוכר את חפציו. לכשנודע הדבר בעיר, עמדו בני עירו ושילמו מחירים גבוהים יותר מן במקובל, על מנת לסייע בידו לקיים את המצווה הגדולה של עלייה לארץ ישראל.

וכך היו מברכים את העולה בברכת המזון : " הקב"ה יוליכך לשלום לארץ ישראל ".

ר' שמואל די מדינה – המרשד"ם- נולד בשאלוניקי, למד בישיבה של ר' יוסף טאיטאצק. הצטיין בתלמודו, וכבן 25 היה רב נודע בעיר. עמד בראש קהל, בראש ישיבה ובראש בי"ד. היה איש תקיף אבל הטיל מרותו בכוח אישיותו, על בעלי הדין.

 רבים מאוד הוקירוהו וסמכו על הכרעותיו ובאו להתדיין לפניו. בזמנו הייתה שאלוניקי במלוא הדרה. עמד בקשרי מו"מ עם כל גדולי הדור שחיו בזמנו, עם הרדב"ז, ר' בצלאל אשכנזי במצרים, עם ר' יוסף קארו בצפת, ועם ריב"ל.

בישיבתו קבע שיטת לימוד ייחודית. עודד את תלמידיו לביקורת. תלמידיו ישבו גם בבית הדין, וכל דין נידון גם לפניהם. היה איש הלכה מובהק ולא עסק בקבלה ובפילוסופיה כרבנים אחרים בשאלוניקי. פסקיו של הרשד"ם נגעו לכל שטחי החיים הכלכליים שנתעוררו בשאלוניקי

בעקבות הגירושים נוצרו בין המגורשים בעיות סבוכות של רכוש, של ירושה. וכן נתעוררו בעיר בעיות של חזקות, של מחירים בחצרות ובתים, גביית חובות וכיו"ב. הרבה עניינים הוסדרו בשאלוניקי ע"י הסכמות ותקנות.

הרשד"ם דן פעמים רבות בבעיות פרשנות של ההסכמות. ומשו"ת הרשד"ם עולות דרכי הפרשנות בהסכמות ותקנות, דבר שיש בו חשיבות בסיסית לגבי עצם המשפט ודרכי פסיקה הלכתית

לתשובותיו שנדפסו ע"י בנו בשלושה חלקים הייתה תפוצה גדולה בין הדיינים, דייני הקהילות ראו
בתשובותיו אבן יסוד לדרכי ההכרעות בבית הדין.

במשך דורות עד לזמננו נהגו דייני שאלוניקי לצטט מפסקיו. כמה מתלמידיו בישיבה היו מגדולי הדור שאחריו.

 ביניהם ר' אברהם די בוטון בעל לחם משנה. חכמים רבים היו בדורו של המהרשד"ם בשאלוניקי, מהם שלא שימשו בבתי הדין ובתי המדרש, אלא היו סוחרים, רופאים, אנשי מדע, וכיו"ב. אך גם רבים הרבנים, הדיינים, ראשי ישיבות ומרביצי תורה. המהרשד"ם היה משכמו ומעלה מכולם. אנציקלופדיה יהודית – דעת. 

סוף הפרק " העליות משלוניקי לארץ ישראל