קו לקו. קוים בדרכי פסיקתם של חכמי ספרד ומארוקו- בנטוב חיים

התבססות על מקורות הפוסקים בלבדקו לקו

קו אחר, הנובע מיחס של כבוד לראשונים, ומקבלת דבריהם כמחייבים, מאפיין את דרך פסיקתם של חכמי הספרדים והוא: שבדרך כלל נקודת המוצא לדיוניהם בתשובות, הם מקורות הפוסקים. הם נמנעים מלהתחיל את פסקיהם במקור ההלכה בתלמוד, ומדיון מפולפל בפירושה. ומתבססים רק על תשובותיהם של הראשונים. תשובות הרשב״א, הר״ן, הרא״ש, ריב״ש ורשב״ץ, הם בסים לדיוני המשיבים בתקופה שלפני השלחן ערוך. ספרי הפסקים של ר׳ יוסף בן לב, מהרשד״ם, מהרלב״ח והמבי״ט, משופעים בשימוש רב בתשובות אלו ואם מובא בהם גם המקור התלמודי, לפעמים, הרי הוא מלווה רק בפירושם של רש״י ור״ח, בעלי התוספות ואחרים. אין הם מעלים פירושים חדשים משלהם, אלא לעתים רחוקות. ור״י בן לב, העושה כך יותר מכל אחר. כותב באחת התשובות: ״וכל מה שכתבתי בזה הפסק, הוא להלכה ולא למעשה, לפי שלא מצאתי בשום אחד מהספרים הנמצאים אצלי, דבר מפורש באלו הדברים״ ובמקום אחר הוא כותב: ״וכי מפני שאנו מדמים נעשה מעשה״״; אין ריב״ל רואה אפוא את פסקיו אלא כלקוחים מדברי קודמיו ותפקידו מצטמצם בגילויים של המקורות הדנים בנושא עליו נשאל. וכשאינו מוצא אצל קודמיו הרי הוא פוסק להלכה ולא למעשה. מגמה זו של הסתמכות רק על דברי פוסקים, מתחזקת עוד יותר בספרות השו״ת של חכמי הספרדים שלאחר השלחן ערוך. בספרי הפסק של ר׳ חיים פאלאג׳י, למשל אין כמעט ציטט מהתלמוד, רק מהשלחן ערוך ופוסקים אחרונים. ולא מפני שלא היו ״למדנים״, אלא משום שלא ראו בכך לא תועלת ולא צורך, שהרי מה שמחייב לדידם הם דברי הפוסקים ופירושם. ר׳ נחמן אבן סונבל ממגורשי ספרד שבאו לפאס (נפטר 1551 ז), כותב בתשובה לר׳ צמח דוראן: ״ואל נא תשת עלינו חטאת אשר לא הבאתי ראיה כי אם מבעל הטורים כי אין מורין מתוך משנה גם לא מתוך תלמוד, כי אם מתוך מעשה ודברי הפוסקים בהלכה למעשה. ומן הפוסקים, הקרוב אלינו הוא אשר דיברתי אליכם

אף חכמי מארוקו שלאחר הגירוש, אין מתבססים בתשובותיהם אלא על השלחן ערוך ונושאי כליו. ר׳ יעקב בן צור, שספרו ״משפט וצדקה ביעקב״, מצויים בו פסקים ארוכים, אין הוא מביא סוגיות מן התלמוד אלא לעתים רחוקות, וגם אז לא על מנת לפלפל בהן, אלא להראות בהן המקור לפרט מפרטי תשובתו. הספר ״חק ומשפט״ לר׳ חיים טולידאנו, ״השמים החדשים״ לרבי משה טולידאנו, אף הם אין בהם כמעט דיון בסוגיה תלמודית, רק בדברי הפוסקים והחכמים שלפניהם. אף ר׳ אליעזר די אבילה החריף והשנון, אין בספרו ״באר מים חיים״ דיונים בסוגיות התלמוד עפי״ר, אלא בספרי הפוסקים. בעיקר, בשלחן ערוך ונושאי כליו.

השימוש בכל ספרי הפסק והשו״ת שברשותם אשכנזים וספרדים

אופייני לחכמי הספרדים הוא ניצולו המלא של כל אוצר התשובות והפסקים, שהיה עומד לרשותם. ומשתדלים היו להגיע למירב מקורות הפסק, הן על ידי רכישה, והן על ידי השאלה והעתקה מבעלי ספריות שהיו להם ספרי תשובות ופסק. ואף ספרי פוסקים אשכנזים, חיבבו עד לאחת, והשתמשו בהם בלא גבול.

מהרשד״ם מרבה להשתמש בתשובות מהר״ם מרוטנבורג, במרדכי, בתרומת הדשן ואחרים, ומוסר בשם רבו מהר״י טאיטאצאק ״שמורי הרב… היה מחזיק תשובת הרב הנז׳ (ר׳ ישראל איסרלין) כתשובה אחת מהרא״ש״. וממשיך שם ״ולא הייתי צריך אני לשבח את הרב הנז׳ כי גדול כבודו שפי יכולה לספר ".

 

ר׳ אהרן ששון אומר על ר׳ ישראל הנ״ל ״אפילו אם היו דברי הרב מהרר״י קארו ברורים וסבורים אלינו ודעתנו היתה נוטה אליהן היה מהראוי ומהדין – לחוש לדברי הגאון מהר״ר ישראל שהרי דברותיו דברות קדש הם בכל מקום ודבר אחד מדברו בספריו לא ישוב אחור ריקם״. מהריב״ל סומך על נוהג שנתפשט באשכנז כדי לחתוך הדין על פי מהרי״ק ומהר״ר ישראל והרא״ש, אף על פי שלכאורה הרמב׳׳ם ורב יהודאי גאון חולקים, ויכול הנתבע לומר ״קים לי״ כמותם. בכל זאת בהסתמכו על כך ״שנתפשט המנהג באשכנז״ הוא מעלה אבחנה בין המקרה בו דיבר הרמב״ם, לנדון שלפניו, וחותך הדין ע״פ פסקם של ר׳ ישראל ומהר״י קולון. חכמי הספרדים טרחו ואספו גם תשובות חכמי אשכנז שבכת״י. מהר״א ששון כותב: ״וכן יש בידי תשובה אשכנזית מהדר״ משה מינץ שהוא היה השואל השאלת שבתשו׳ מהר״י (ישראל איסרלן) והסכים להכשיר״ .

חכמי מארוקו

חכמי מארוקו גם כן מרבים להשתמש בספרי השו״ת של חכמי אשכנז, ולא רק בנושאי כליו של השלחן ערוך. הסמ״ע, בית שמואל, השפתי כהן וחלקת מחוקק, אלא בכל ספרי השו״ת שיכלו להשיג במקומם אחרי השתדלותם. רבי רפאל בירדוגו, כותב שחובה היא לעסוק ב״דינים שנתחדשו על ידי יחידי סגולה כהמון השאלות ותשובות שבידינו״, שהיה עולה על דעתנו שאין חובת בלימודם, ״בא שלמד. המלך ע״ה ואמר אל תטוש תורת אמך. קבל וספי לנפשך כתורא כי הראשונים כמלאכים״. ואף הספרים ״משפטים ישרים״ לרבי רפאל בירדוגו, ו״נפת צופים״ לרבי פתחתיה בירדוגו בן אחיו מלאים מדברי הפוסקים מן השלחן ערוך ונושאי כליו עד חכמי הדור שלפניהם. מרבים הם להשתמש בפסקים שבכתב־יד של חכמי מארוקו מהדורות שקדמום. ולא מעט, משתמשים גם בדברי המרדכי ותשובות מהר״ם מרוטנבורק ואחרים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
יולי 2017
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר