אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו – חנניה דהן

402 מְחַבְּתִי פִיךּ, חְתַּא נְסִית אִיסְמַךּ.

כל כך אני אוהב אותך, עד ששכחתי את שמך.

محببتي فيك حتى نسيت اسمك

 403 מִין יוּצֵל גְרַבְתִּי לִ־אַהְלִי,וּשַׁמְסְ חַארָא, וּטְרִיק בְעִידַא?

מי יודע על בדידותי לקרובי, והשמש יוקדת, והדרך רחוקה?

من يوصل غريبتي لاهلي وشمش حاره وطيق بعيده

404 לוּכַּאן כ׳וּ יִחַב כ'והּ,

חַדּ מַא יִבְכִּי עְלַא מוּת בוהּ.

אילו אח אהב את אחיו,

איש לא היה בוכה על מות אביו.

لوكان خو يحب خوه

حد ما يبكي على موت بوه

כל האחין שונאין זה לזה.(תנחומא שמות ב״ב)

ואם לא ירחם האח על האח, מי ירחם עליו?(״משנה תורה״ הלכות מתנות עניים)

אין מקום רב אושר יותר, מאשר האח בביתו של כל אחד ואחד.(קיקרו)

אם שני בני משפחה ישבו זה אצל זה, ירגישו בדידות אם קירבת הלב לא תאגד אותם. (מ. אבן-עזרא, שירת ישראל עמי קלד)

אח לצרה יוולד. (משלי יז׳ 18)

 405 כַ׳אךּ יִכְ׳ווִיךּ, עַמַּךּ יִעְמִיךּ, וּכַ׳אלְךּ יִכְ׳ליִךּ.

אחיך ירושש אותך, דודך יעוור אותך, ואחי-אמך יהרוס אותך.

خاك يخويك عمك يعميك وخالك يخليك

• 406 אֵלִּי מַא עְמַאהּ עְמוּ,מַא יִעְמיִהּ חַד.

מי שלא עיוור אותו דודו, איש לא יעוורנו.

اللي ما عماه عموه ما يعميه حد

כל אח עקוב יעקוב. (ירמיה ט׳ג׳)

 אל תסמכו בקרובים, קרבות יחפצון, הנסמך בהם כסומך ידו אל הקיר ונשכו נחש. (אבן בוחן 77)

אין האילן נעקר אלא בבן מינו. (תנא דרבי אליהו רבה ביט)

אין אנו מרומים, אלא עיי קרובינו. (פתגם צרפתי)

אל תחרוש חמס על אח, וכן על רע וחבר יחדיו. (ספר בן-סירא השלם עמי מגי)

407 אֶלִּי מַא עַנְדוֹ עְדו פִ־הַאד אַל־בְּר, יִסְתֶנַא בֵן־כְ׳תוֹ חְתַּא יִכּבֶר.

למי שאין שונא בעיר מולדתו, יחכה עד שיגדל בן-אחותו.

اللي ما عندو عدو في هاد البر

يستنا بن ختو يكبار

אם בן-אחותך גובה מכס, אל תעבור לפניו בשוק. (יומאי״ח)

408 מּדַּארְבַת אֶל – חְבַּאב, מֵן אַל – עְתְבַא לְ־בַאב.

מריבת אהובים, מן המפתן עד לדלת.

مضربت الحباب، من العتبا الباب

מריבת אחים כמו חינא על הידים (מהר נמחקת).

עד רגיעה, כעס האוהב. (טרנטיאוס, הנערה מאנדרוס)