חכמי המערב בירושלים-ש.דיין

חכמי המערב בירושלים

פרקים בתולדות חייהם ופעולותיהם של חכמי המערב – מרוקו – בירושלים מהמאה הי"ט ועד ימינו.

כתב, אסף וערך בעזר משד"י – ע"ה שלמה דיין ס"ט – בלא"א כהה"ר יהודה ליאון נ"ע

ויקרבו ימי דוד למותהרב צוף דבש

״שנות עמל היו ימי שני חייו האחרונים״ של הרב צוף דב״ש. המעמסה הגדולה והנטל הכבד שלקח על עצמו היו בעוכריו בשנות החמישים לחייו. ״צרות רבות ותכופות תכפוהו״,. דאגתו ומרצו למען הפרט והכלל, התישו את לבו וכוחותיו לא עמדו לו עוד. החובות הגדולים אשר לקח על עצמו באופן פרטי, למען פרנסתם של העניים הרבים, היתומים והאלמנות, רבצו על שכמו ודכדכו את רוחו. הוא נפל למשכב בחולי גדול, ולמרות סבלו הרב ומכאובי לבבו, הבליג על צערו ומאן להרפא. גם בתוך יסוריו הגדולים, לא הסיח הרב צוף דב״ש את דעתו מעבודתו המאומצת למען בני עדתו, ובשארית כחותיו המשיך להפיח חיים לבני הקהלה מרוחו הנאצלת מאור שבעת הימים.

וישכב דוד עם אבותיו

בראשית שנת תר״מ (1880) נפל הרב צוף דב״ש למשכב שממנו לא קם, תלמידיו ומעריציו הרבו בתפלה לבריאותו, ובכל לבם האמינו וקיוו כי עוד יבריא מאורם ומנהיגם האהוב וישוב לאיתנו. אך שערי תפלה ננעלו בפניהם. ובליל יום רביעי ח״י לחודש כסלו, שנת והיא מר״ת נפש, נצחו אראלים את המצוקים, והרב צוף דב״ש השיב את נשמתו הזכה והטהורה לבוראו.

יש האומרים, כי הרב הקדוש רבי יעקב אביחצירא זיע׳יא, ראה ברוח הקודש, כי ימיו של הרב צוף דב״ש ספורים והן קרבו ימיו למות. על כן השתוקק מאוד לעלות לאה״ק כדי להפגש עמו פנים אל פנים. אך מן השמים לא הסתיעא מלתא, ובעודו רבי יעקב זצ״ל בנדודי הדרכים כדי להגיע לאה׳׳ק, הגיע אליו השמועה המרה כי הרב צוף דב״ש נתבקש בישיבה של מעלה.

בהלוויתו שנערכה למחרת (יום רביעי) השתתפו כל בני ירושלים, ואלפים רבים הלכו אחרי מטתו של הרב צוף דב״ש, וביכו את מותו ללא עת של אחד המנהיגים הגדולים של ירושלים, וכך מתואר בעיתון חבצלת:.

קול נהי מציון

כסלו. אבל כבד ליהודים היה ביום הזה, כי אבידה גדולה נאבדה לאחינו תושבי ירושלים במות הרב הגדול ראש רבני עדת המערביים מוהר״ר דוד בן שמעון ז״ל.

המנוח ז״ל נולד בארבאט (עיר גדולה במאראקקא, ושוכנת על חוף הים) בשנת תקפ״ב (1822) ועד השלשים ושלוש שנה לימי חייו הרביץ תורה בעיר ההיא והעמיד תלמידים הרבה, אשר מהם ישאו עתה על שכמם משרת הרבנות ברבים מערי מאראקקא, בשנת תרט׳׳ו עלה ירושלימה ויבוחר לראש עדת המערבים, וחמשה ועשרים שנה שפט את העדה הזאת, ויהי לה לרב ואב בית דין, מורה ומנהל.

הוא היה גדול בתורה ומצויין בבקיאותו בכל ספרת התלמוד (תלמודישע ליטעראטור), עד כי בצדק נוכל לתארו בתואר התלמודי ״צנא מלא ספרא״. תכונות יקרות ומאוד נעלות נטבעו בו, שפלות רוחו, ענותנותו הרבה, וטוב לבו הפליאו עיני כל רואיו ומכיריו. רועה נאמן היה לעדתו, וידאג מאוד למלאות מחסוריה באשר תשיג ידו. רבות עמל למטרה הזאת, ועמלו נעטר בעטרת מפעל. חפצו הצליח בידו לעורר לב נדיבי העם לחמלה על קהל עדתו, ויאסוף כסף ובנה בית תפלה ובית לתורה ולתעודה לחכמי העדה, כן בית לתלמוד תורה ובתי מעון לאלמנות ויתומים, עניים זקנים וזקנות, בעיר פנימה. בשנים האחרונות עזרו ה׳ לבנות גם בתי מעון לענייה, ובית תפלה מהודר מחוץ לשערי ירושלים. מעודו לא התערב בדברי ריבות, בתוך עמו ישב, ודבר לא היה לו את איש זולתם. בתורת ה׳ הגה יומם ולילה, ולפעמים רחוקות למאוד עזב את חצר למודו אשר בו נמצאו כאלפים ספרים עתיקים וחדשים. כמעט אין איש בירושלים אשר יוכל להתלונן על הרב הגדול המנוח ז״ל ברב או במעט, וכל העם מקצה אך תהלתו יתנו מאז בא הנה עד היום הזה.

זה ירחים אחדים אשר היה שוכב על ערש דוי, ובהשמע היום השמועה בעיר כי שבה נשמתו למקור מנו חוצבה, קול ונהי נשמע מכל עברים, אלמנות ויתומים עניים ואביונים הרימו כתנים מספד על מעוזם ומגינם, כי נאבד בדמי ימיו. כל אהלי המסחר אשר ליהודים סוגרו, וגם השולחים במלאכה, ידם שבתו ממלאכתם, וינהרו המונים אל בית המנוח אשר מחוץ לעיר ללותו לבית עולמו. כבוד גדול למאד עשו לו במותו. בביתו הספידו הרב מוהר״ר מורינו בר אדון הי׳׳ו. ילדי הת״ת ובתי הספר לבלומענטהאל ולעמעל, ונרות דולקות בידם הלכו לפני המטה ויקוננו בקול מר קנות ומזמורי אבל. המון אדם רב למאוד אשר לא נראה כמוהו על הלוית מת מעת גוע וימת הרב הגאון ראשון לציון מוהר״ר דוד חזן ז״ל, נהרו אחרי מטתו באבל ומספד על שר וגדול כי נפל בישראל.

ספרנים רבים ספדוהו עוד במקהלת עם עדי הורדה גויתו לקבר אשר כרו לו על שדה הקברות המיוחד למערכים בעמק הר הזיתים ת. נ. צ. ב. ה.. המנוח ז״ל השאיר אחריו שני בנים ושתי בנות, ה׳ ישלם נחומים להם ולכל בית ישראל המתאבלים עליו בתוך אבלי ציון וירושלים אמן.״ ע״כ.

וזה הנוסח שנחקק על מצבת קבורתו:

״וי לארעא דישראל דחסרא גברא רבא, קול נהי נשמע מציון במר צורח, וירושלים תתן קולה תבכה ותתייפח, כי אבדה כלי חמדתה, פנה הוד׳ פנה זיו׳ ותפארתה ארץ צבי גדלה שעשועיה, הורד עדיה מעליה, אבד חסיד מן הארץ, גבור לעמוד בפרץ, מתוק דב״ש טעמו, בישראל גדול שמו דן ידין עמו, רועה נאמן לעדתו צדיק באמונתו, חונן דלים ומחסה לאביונים, איש החסד, חסדי דוד הנאמנים, אריה שבחבורה, ריבה וקיבץ פעלים לתורה, תנא דאורייתא, הרב המופלא, וכבוד ה׳ מלא, חסידא קדישא, זבה וזיבה את הרבים, נר המערבי מרביץ תורה בישראל, איש אלהים קדוש, המפורסם בשמו ומעשיו מורינו הרב כמוהר״ר דוד בן שמעון זצוק״ל המחבר ס׳ שער החצר ושאר ספרים.

לקוח ארון האלהים ח״י כסלו שנת ו׳י׳ה׳י׳ ד׳ו׳ד׳ ע׳ו׳ש׳ה׳ משפט׳ ו׳צ׳ד׳ק׳ה׳ לפ״ק תנצב״ה.״.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

מרץ 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר