פיוט — סי׳ יעקב תִּשְׁבִּי צֳרִי לְבָבִי / זִכְרוֹ קָצוּף וָמָן —אעירה שחר-פיוט מס 242 כרך א'
242- פיוט — סי׳ יעקב
תִּשְׁבִּי צֳרִי לְבָבִי / זִכְרוֹ כצוּף וָמָן —
צוּרִי, שְׁלַח וְחוֹבִי / אַל יַאֲרִיךְ זְמַן:
יֶלֶד אֲשֶׁר בְּתֹךְ יָם / גָּלוּת יִהוֹדְךָ —
הוֹצִיא שְׁטָר מְקֻיָּם / חָתוּם בְּיָדְךָ
שָׁרִיר מְאד וְקַיָּם / לִפְדּוֹת יְחִידְךָ:
יֹאמַר, רְאֵה כְּתָבִי / חָזָק וְנֶאֱמָן
צוּרִי, שְׁלַח וְחוֹבִי / אַל יַאֲרִיךְ זְמַן:
עֵדִים מְאֹד כְּשֵׁרִים / חַגַּי וְיִרְמְיָה
חָתְמוּ בְּתוֹךְ סְפָרִים / יוֹאֵל וִישַׁעְיָה
קוֹמָה רְפָא שְׁבוּרִים / הַנִּקְרָאִים בְּיָ-הּ:
חָלְיָם רְפָא כְּנָבִיא / רִפָּא לְנַעֲמָן
צוּרִי, שְׁלַח וְחוֹבִי / אַל יַאֲרִיךְ זְמַן:
קוֹל אֶשְׁמְעָה בְּאָזְנִי / מָה לָךְ, בְּנֵי, וּמָה?
הוֹצֵא כְּתַב יְמִינִי / זֶה — וַאֲקַיֵּמָה
לֹא יַעֲבֹר זְמַנִּי / עַד חוֹב אֲשַׁלְּמָה:
אַחִישׁ זְמַן וְאָבִיא / רוֹעֶה וְנֶאֱמָן
צוּרִי, שְׁלַח וְחוֹבִי / אַל יַאֲרִיךְ זְמַן:
בִּנְיַן דְּבִיר עֲדָתְךָ, / צוּר, מַהֲרָה. וְחִישׁ־
יֶשַׁע לְבֶן אֲמָתְךָ / בַּעֲבוּר יִצְחָק, וְאִישׁ־
תָם, בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ / הַנֶּאֱבָק בְּאִישׁ:
שַׁ-דַּי, נְחַם לְבָבִי / הָאֵ-ל הַנֶּאֱמָן
צוּרִי, שְׁלַח וְחוֹבִי / אַל יַאֲרִיךְ זְמַן:
בּוֹרְאִי, זְכוֹר בְּרִיתְךָ / מֵאָז לְאַב הָמוֹן
וּלְמַחֲזִיק בְּדָתְךָ / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן
וּכְאָז בְּתוֹךְ נְוָתְךָ/ מִרְעֶה תְנָה לְצֹאן:
פֶּן יֶחֱזַק כְּאֵבַי / וֶהְיֵה לְרַחְמָן
צוּרִי, שְׁלַח וְחוֹבִי / אַל יַאֲרִיךְ זְמַן:
הַבֵּן, אֲשֶׁר מְגֹרָשׁ / מֵחֵטְא הִדִּיחֲךָ —
שׁוּבָה לְאָב, וְתִירַשׁ / בָּתֵּי מְנוֹחֲךָ
עִיר הַיְּקָר וּמִגְרָשׁ / כִּי בָּא מְשִׁיחֲךָ:
וּלְיוֹשְׁבִים בְּשֶׁבִי / יִהְיֶה לְרַחֲמָן
צוּרִי, שְׁלַח וְחוֹבִי / אַל יַאֲרִיךְ זְמַן:
242) הנושא: עתירה לגאולה, מיועד ל״הבדלה״.
תשבי… — אליהו התשבי, אשר הוא רפואת לבבי, ואשר זכרו מתוק לחכי, אתה צורי, שלח נא אותו, ואל יעכב חובי זמן הגאולה. ילד… — כנוי לישראל, ע״ש הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים (ירמי לא, כ) — המודה לך גם כשהוא שקוע בתוך ים הגלות, הנה הוציא שטר בו התחייבת לו לפדותו. יאמר — הנושא: ילד. כנביא ריפא לנעמן — אלישע (מי־ב ה, יד). קול אשמעה… — דברי הי. לא יעבור זמני… — אני הי בעתה אחישנה (ישעי ס, כב), זכו — אחישנה, לא זכו — בעתה (סנה' צח.). הנאבק באיש — ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו (ברא׳ לב, כה). לאב המון — אברהם אע״ה. הבן…שובה לאב — אתה הבן המגורש מארצו, שובה בתשובה מן החטאים אשר גרמו את גלותך. ותירש…כי בא משיחך — באשר יבוא משיחך. יהיה — הנושא: אב.