בַּת, אֲהוּבַת־אֵ-ל, קָמָה / בַּשׇׁחַר-אעירה שחר-רבי חיים רפאל שושנה זצוק"ל

(372) — בקשה — סי׳ בנימן חזק

ע״מ ז-ג בבתים | ז-ז-ג באזור

בַּת, אֲהוּבַת־אֵ-ל, קָמָה / בַּשׇׁחַר

תִּתְלַבֵּן אָדָם כִּתְמָהּ / כַּצׇחַר

 

 

שִׁיר לְךָ מְהַלֶּלֶת / לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת / הַשַּׁחַר

שִׁיר לְךָ מְהַלֶּלֶת / לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת / הַשַּׁחַר

 

נָדְּדָה שְׁנַת עֵינָהּ / גּוֹבֶרֶת

וּלְבַקֵּשׁ עַל עֲוֹנָהּ / שׁוֹחֶרֶת

 

צוֹעֶקֶת עַל חַטָּאתָהּ / שׁוֹפֶכֶת בִּמְעָתָהּ / עֲתֶרֶת

שִׁיר לְךָ מְהַלֶּלֶת / לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת / הַשַּׁחַר

 

יוֹשֶׁבֶת בְּרֹב פַּחְדָּהּ / כִּי חָטְאָה

לוֹבֶשֶׁת סוּת חֲרָדָה / לָךְ קוֹרְאָה

 

עוֹרֶכֶת תְּשׁוּבָתָהּ / אוּלַי  מִמְּשׁוּבָתָהּ / נִרְפְּאָה

שִׁיר לְךָ מְהַלֶּלֶת / לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת / הַשַּׁחַר

 

מִדַּי עֲלוֹתָהּ בֵּית אֵ־ל / לִתְפִלָּה

אַבִּיר, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל, / מָחוֹל לָהּ

 

תִּשָּׂא אֶת חַטֹּאתֶיהָ / וּבְרִית מֵאֲבוֹתֶיהָ / תִּזְכּוֹר לָהּ

שִׁיר לְךָ מְהַלֶּלֶת / לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת / הַשַּׁחַר

 

נוֹרָא אַתָּה, שַׁוְעָתָהּ / הִקְשִׁיבָה

אֶת רִיבָהּ מִצָּרָתָהּ / אֵ־ל, רִיבָה

 

נַחֵם נָא אֶת עַם אֶבְיוֹן / גַּם בִּרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן / הֵיטִיבָה

שִׁיר לְךָ מְהַלֶּלֶת / לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת / הַשַּׁחַר

 

חֹן תָּחֹן עַל בָּנֶיךָ / לָךְ שָׁבִים

וּבְפַחַד לְפָנֶיךָ / נִצָּבִים

 

יְרֵאִים עֵת ִיקָּרְאוּ / לְדִין, כִּי עַל כֵּן בָּאוּ / נִכְאָבִים

שִׁיר לְךָ מְהַלֶּלֶת / לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת / הַשַּׁחַר

כנפי שחר

372 — הנושא: סליחה לפני תפלת השחר. בעונת הסליחות.

בת — כ״י, והיא מלה נפרדת. קמה בשחר… — בדי לכבס לכלוך החטא ויתלבן כצמר צחר, לבן. למנצח… — דבק למעלה, קמה בשחר להלל לך עם אילת השחר, והוא כוכב הבוקר, ר״ל בבוקר השכם, בעוד הכוכב ההוא מאיר; על, עם, כמו והקרבתם על הלחם (ויקי כג, יח/עם הלחם). ראה מעשה חרש. האודם כנוי לחטא, הלובן כנוי לסליחת העון, והליבון כנוי לחזרה בתשובה. נדדה… גוברת, ולבקש… שוחרת — מתאמצת לנדד שנת עינה להשכים בשחר כדי לבקש סליחה על עונה; נדדה, שה״פ; שוחרת, ל' שחרית. ראה מעשה חרש. צועקת — מתפללת. שופכת… עתרת — מביעה תפלה ותחינה. סות — כסות, לבוש. עורכת… — מסדרת דברי וידוי ותשובה, הכוונה לשירי סליחה וריצוי כזה. אולי… — מתוך תקוה ששובבותה ומרדה תיסלחנה. מדי — כל פעם . אביר… — נא גבור ישראל סלח לה למען אבותיה. את ריבה מצרתה… — מחמת צרתה שהיא נתונה בה, קומה והענש את המתגרים בה. ונר׳ שצ״ל; את ריבה מִצּוֹרַרְתָּהּ, מכל אומה המציקה לה, לך שבים — בתשובה. הפר — הסר, בטל.

זָכוֹר תִּזְכּוֹר רַחֲמִים / יוֹם הַדִּין

הָפֵר כַּעַס וּזְעָמִים / עֵת תָּדִין —

 

לִירֵאֶיךָ וּלְחוֹשְׁבִי / שְׁמֶךָ, הֵמָּה יוֹשְׁבִי / עַל מִדִּין

שִׁיר לְךָ מְהַלֶּלֶת / לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת / הַשַּׁחַר

 

קָרֵב לִי שְׁנַת גּוֹאֵל / וּפְדֵנִי

עַל מִי מְנוֹחוּת, הָאֵ־ל / תַּנְחֵנִי

 

וּזְכוֹר לִי זְכוּת אִישׁ תַּם / עַל לִבְּךָ כַחוֹתָם / שִׂימֵנִי

שִׁיר לְךָ מְהַלֶּלֶת / לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת / הַשַּׁחַר

 

אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמוֹר לִי / לֶמַשָּׁא

 רְאֵה צוּרִי גּוֹאֲלִי / אֵיךְ אֶשָּׂא

 

לֹא אוּכַל שְׂאֵת עֻלִּי / אֲבָל רוֹעַ מִפְעָלִי / אֵ־ל תִּשָּׂא

שִׁיר לְךָ מְהַלֶּלֶת / לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת / הַשַּׁחַר

כנפי שחר

עת תדין ליראיך — כלומר, ושים חלקנו עמהם. ולחושבי שמך — שמהשבתם רק בך. יושבי על מדין — כאן: החושבים שעתידים לשבת בבית דינך הצדק לתת דין וחשבון על מעשיהם, ובכך אין הם באים לידי עבירה. על מי מנוחות… — שתוליכני לארצי בדרך נוחה וסלולה. איש תם — יעקב (ברא־ כה, כז). על לבך כחותם… — אל תשכחני, כמו שאין אדם שוכח החותם שעל זרועו, כלומר, יעל זכרוני לטובה לפניך. לְמַשָּׁא — שי״ן־ ימנית, לחוב, שעתיד לבוא לידי פירעון, איך אשא? — איך אוכל לסבול העונש? עולי — כובד עווני. א־ל, תשא — תסלח.

https://www.youtube.com/watch?v=1dPTlnPZXHI&list=PLPDsmHc70VCUDM4Thz-tzTEJhWedyH5iS&index=10

Recent Posts

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 138 מנויים נוספים

ינואר 2020
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ   פבר »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר